ת"א 26149-07-15

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי: ת"א 26149-07-15 אולחובסקי ואח' נ' שלומוב מיטיה - אולמי לאונרדו בע"מ ואח'** **1. מהות המחלוקת והוראות חוק רלוונטיות:** התביעה עוסקת בהפרת זכות יוצרים וזכות מוסרית בתמונה, שנטען כי הועלתה על ידי הנתבעת ללא רשות וללא מתן קרדיט לתובע, שהוא הצלם. המקרה מעלה סוגיות מרכזיות בדיני זכויות יוצרים, לרבות: * **זכות יוצרים (סעיף 4 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007):** הגדרת היצירה המוגנת, מבחני היצירתיות וההשקעה. * **בעלות בזכות יוצרים (סעיף 10 לחוק):** הוכחת הבעלות בתמונה. * **זכויותיו של בעל זכות יוצרים (סעיף 11 לחוק):** זכות ההעתקה (סעיף 12), זכות הפצה, שידור, ביצוע פומבי, ועוד. * **זכות מוסרית (סעיף 46 לחוק):** הזכות לייחוס (קרדיט) והזכות למניעת שינוי ביצירה. * **הגנת המפר התמים (סעיף 58 לחוק):** תנאי הטלת אחריות על מפר. * **פיצויים ללא הוכחת נזק (סעיף 56 לחוק):** שיקולי בית המשפט בקביעת גובה הפיצוי, והבחנה בין "מסכת אחת של מעשים" לבין הפרות נפרדות. * **פקודת הנזיקין [נוסח חדש]:** רלוונטיות לעניין אחריות צד ג' (סעיף 15 לפקודה) והאשם התורם (סעיף 68). **2. הוכחת זכות היוצרים והבעלות:** * **מבחן היצירה:** בית המשפט קבע כי התמונה ראויה להגנת זכות יוצרים, הן בשל קביעתה (במצלמה וברשת האינטרנט) והן בשל עמידתה במבחני המקוריות וההשקעה המינימלית הנדרשים על פי הפסיקה (בהתייחסות לע"א 513/89 Interlego A/S). * **הוכחת הבעלות:** התובע הצליח להוכיח את בעלותו בתמונה באמצעות הצגת פלט תכנת EXIF Viewer, המעיד על צילום באמצעות מצלמתו, וכן באמצעות הצגת סקיצות של התמונה הכוללות חפצים אישיים שלו (ראו סעיפים 18-19 לפסק הדין). בכך, התובע עמד בנטל הראייתי להוכיח שהוא היוצר ובעל זכויות הקניין הרוחני. **3. טענת "נחלת הכלל" והרשות הניתנת בפרסום באינטרנט:** * **דחיית טענת "נחלת הכלל":** בית המשפט דחה את טענת הנתבעת והצד השלישי כי פרסום התמונה באינטרנט, ללא ציון קרדיט, הופך אותה לנחלת הכלל. נקבע כי חוק זכות יוצרים חל באינטרנט כשם שהוא חל בעולם הפיזי. * **העדר רשות מפורשת:** הנתבעת והצד השלישי לא הוכיחו כי התובע נתן להם רשות להעתיק את התמונה, וכי לא התקיימו חריגים בחוק המתירים זאת. * **הפרדה בין שימוש אישי למסחרי:** התובע טען, ובית המשפט קיבל, כי העלאת התמונה לאתר LIVEJOURNAL נועדה למטרות אישיות (ברכה לחברים), ולא למטרות מסחריות. שימוש מסחרי ללא רשות מהווה הפרה. * **אי-הטבעת סימן זכויות יוצרים (©) או שם:** נקבע כי היעדר סימון כאמור אינו שולל את זכות היוצרים, שתוקפה נובע מכוח החוק ולא מהטבעת סימן (סעיף 20 לפסק הדין). **4. זכות מוסרית:** * **הפרת הזכות לייחוס:** הנתבעת והצד השלישי לא חלקו על כך שהפרסומים נעשו ללא מתן קרדיט לתובע. על אף שמצוינת פסיקה עדכנית (רע"א 12/17) המעלה קשיים מסוימים ביישום הזכות המוסרית בפרסומות, בית המשפט קיבל את טענות התובע בעניין זה, בהיעדר טענות נגדיות מצד הנתבעת והצד השלישי (סעיף 23 לפסק הדין). **5. הגנת המפר התמים (סעיף 58 לחוק):** * **פרשנות מצמצמת:** בית המשפט אימץ פרשנות מצמצמת של הגנת המפר התמים, כפי שעולה מהפסיקה (בהתייחסות לת"א 9289-02-09 גולני נ' כהן). נקבע כי ההגנה רלוונטית רק כאשר למפר לא הייתה כל ידיעה אובייקטיבית על קיומה של זכות יוצרים ביצירה, ולאו דווקא כאשר הוא אינו יודע מי בעל הזכות. * **דחיית הטענה:** טענת הנתבעת והצד השלישי כי התמונה הופיעה במקומות רבים ללא קרדיט, ולכן לא היה עליהם לדעת על זכות יוצרים, נדחתה. נקבע כי היה עליהם להניח שקיימת זכות יוצרים, אלא אם כן הוכחות הפוכות. **6. אחריות צד ג' (חברת PROFI MEDIA):** * **שכירת שירותי קידום:** הנתבעת שכרה את הצד השלישי לקידום עסקי, מתוך חוסר ידע טכנולוגי. * **התרשלות הצד השלישי:** בית המשפט קבע כי הצד השלישי התרשל בכך שלא בחן כראוי את סוגיית זכויות היוצרים טרם פרסום התמונה. אף על פי שמר בריק טען שהתמונה נבדקה, הוא לא ידע לציין מי ביצע את הבדיקה או כיצד בוצעה. * **הסתמכות הנתבעת על מומחיות הצד השלישי:** הנתבעת הסתמכה על מומחיותו של הצד השלישי, הכוללת, לכאורה, ידיעה בדיני זכויות יוצרים. * **חיוב הצד השלישי:** למרות שהתביעה נגד הנתבעת נדחתה, בית המשפט מצא כי האחריות מוטלת על הצד השלישי. הוא הדגיש כי הצד השלישי הוא "מונע הנזק היעיל והזול יותר". **7. יחסי הנתבעת והצד השלישי:** * **סעיף הפטור בחוזה:** הצד השלישי טען כי החוזה בינו לבין הנתבעת פוטר אותו מאחריות. בית המשפט דחה טענה זו, בין היתר מכיוון שלא הוסבר למר שלומוב (מנהל הנתבעת) ברוסית, וכן מכיוון שההסתמכות על סעיף הפטור נראתה בחוסר תום לב, לאור המומחיות הנדרשת מהצד השלישי. * **אישור פרסומים:** מר שלומוב אישר פרסומים מטעמים שיווקיים, ולא התייחס לשאלת זכויות היוצרים, מתוך הנחה שהצד השלישי יבדוק זאת. * **החלת אחריות לפי פקודת הנזיקין:** בית המשפט בחן את סעיף 15 לפקודת הנזיקין (אחריות מזמין כלפי קבלן עצמאי). הוא מצא כי סעיף 15(3) (אישור המעשה) אינו פוטר את המזמין מאחריות, אך במקרה זה, נוכח מומחיות הצד השלישי והסתמכות סבירה של הנתבעת, יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת ולהטיל את האחריות על הצד השלישי (סעיפים 27-34 לפסק הדין). **8. פיצויים:** * **"מסכת אחת של מעשים":** בית המשפט קיבל את טענת הנתבעת והצד השלישי כי מדובר במסכת אחת של הפרות, בהתאם לסעיף 56(ג) לחוק. הפרסומים נעשו בטווח זמן קצר, כחלק מקמפיין אחד, ביחס ליצירה אחת. * **הערכת הפיצוי:** אף על פי שהתביעה נגד הנתבעת נדחתה, בית המשפט התייחס לשאלת הפיצוי "למעלה מן הצורך". הוא העריך פיצוי כולל של 50,000 ₪, תוך שקלול היקף ההפרה, משך הזמן, חומרת ההפרה, הנזק הממשי והרווח הפוטנציאלי, ומאפייני הנתבע (סעיף 36 לפסק הדין). **9. סוף דבר והשלכות:** * **דחיית התביעה נגד הנתבעת:** התביעה נגד הנתבעת נדחתה, מכיוון שהאחריות הוטלה על הצד השלישי. * **השפעת הדחייה על צד ג':** כתוצאה מדחיית התביעה נגד הנתבעת, לא ניתן היה לחייב את הצד השלישי על בסיס ההודעה של הנתבעת כלפיו. * **המלצה להגשת תביעה נפרדת:** בית המשפט הותיר פתוחה את האפשרות של התובע להגיש תביעה נפרדת ישירות נגד הצד השלישי. * **הוצאות:** כל צד יישא בהוצאותיו, נוכח מורכבות התיק ונסיבותיו. **חידושים ונקודות מרכזיות:** * **החלת דיני זכויות יוצרים באינטרנט:** חיזוק העיקרון שדיני זכויות יוצרים חלים באופן מלא ברשת האינטרנט, ושפרסום ללא קרדיט אינו הופך יצירה אוטומטית לנחלת הכלל. * **הגנת המפר התמים:** פרשנות מצמצמת ומחמירה של ההגנה, המדגישה את החובה לבדוק קיומן של זכויות יוצרים. * **אחריות צד ג' בפרסום באינטרנט:** דגש על אחריות גורמי הקידום הדיגיטלי (כמו הצד השלישי) לבצע בדיקות זכויות יוצרים, במיוחד כאשר הם מתיימרים להיות בעלי מומחיות בתחום. * **"מסכת אחת של מעשים":** יישום הכלל של הפרה אחת לצורך פיצויים, גם כאשר בוצעו מספר פעולות פרסום בתקופה קצרה, כחלק מקמפיין אחד. * **חוסר תום לב בהסתמכות על סעיפי פטור:** הדגשת החשיבות של הבנת תנאי חוזה, במיוחד כאשר מדובר בסעיפי פטור, ובמיוחד כשהצד המסתמך הוא בעל המומחיות.