עע"מ 816/23

תקציר

בפסק דין שניתן לאחרונה, בחן בית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע הנוגעת לפסיקות כספיות שניתנו בפסק דין בתובענה ייצוגית, עד לתוצאות הערעורים המקבילים. בתחילה הכיר בית המשפט בכך שהגשת ערעור אינה מעכבת אוטומטית את ביצוע פסק הדין המקורי, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי. ההחלטה אם לעכב את הביצוע מונחית בדרך כלל על ידי שיקולים של מאזן הנוחות וסיכויי ההצלחה בערעור. במקרה זה הסכים בית המשפט לעכב את תשלום ההשבה לחברי הקבוצה, שכן לא היו התנגדויות מצד המשיבים. עם זאת, באשר לתשלומי הגמול למשיבים מסוימים, הדגיש בית המשפט חוסר רצון כללי לעכב חיובים כספיים אלא אם כן קיימת הוכחה משמעותית לקושי פוטנציאלי בהשבת תשלומים אלה אם הערעור יתקבל. לגבי הסכומים שנפסקו למשיבים בערעורים אזרחיים שמספרם 816/23 ו-818/23, וכן למשיב מס' 2 בערעור 819/23, דחה בית המשפט את עיכוב הביצוע מאחר שהמבקשים לא הביאו ראיות קונקרטיות לקושי בהחלמה. לעומת זאת, לגבי המשיב מס' 1 בערעור מס' 819/23, שגמולו שנפסק היה גבוה במידה ניכרת, זיהה בית המשפט סיכון הבראה פוטנציאלי אם הערעור יתקבל. לפיכך הורה בית המשפט כי סכום זה, למעט 130,000 ₪, יופקד בחשבון נאמנות המנוהל על ידי היועץ המשפטי, עד להכרעה בערעור. כמו כן, שכר טרחת בא כוח המשיב מס' 1 ושכר טרחת בא כוחם המשולב של משיבים אחרים הופנו אף הם להחזקת נאמנות בשל סיכוני הבראה אינהרנטיים. בסופו של דבר, הבקשה נענתה באופן חלקי כמפורט בצווי בית המשפט.