עת"מ 41606-02-13

תקציר

העותרת, עמותה בת 121 משפחות, זכתה במכרז פומבי לבניית 61 יח"ד במתחם 24136 אך לא הצליחה לרכוש מתחם גדול יותר ובו 114 יח"ד (מתחם 24112), למרות שהגישה את ההצעה הגבוהה ביותר. העותרת ביקשה לערער על ההחלטה וביקשה מבית המשפט להורות למשיבים – ועדת המכרזים – למסור נתונים נרחבים על כלל ההצעות שהוגשו למכרז, לרבות פירוט מלא של ההצעות, שמות המציעים, סכום הערבויות ומספר חברי העמותה לכל מתחם. המשיבים התנגדו, תוך ציון משוכות פרוצדורליות ופגיעה אפשרית בפרטיות ובזכויות סוד מסחרי של מציעים אחרים. בית המשפט הכיר בחובת השקיפות בהליכי מכרזים, אך בסופו של דבר דחה את בקשת העותרת לקבל נתונים נוספים על המתחמים הגדולים והמסחריים, שהעותרת לא עתרה נגדם במקור. בית המשפט ביסס את החלטתו על מספר גורמים: חוסר יכולתה של העותרת לזכות במתחמים כאלה בשל תנאי הזכאות, מורכבות המכרז, הצורך לאזן בין שקיפות לזכויות אחרות והשיהוי בבקשת העותרת למידע נוסף – שלושה חודשים לאחר פרסום תוצאות המכרז, שבמהלכם החלו הזוכים לממש את זכייתם. בית המשפט הדגיש את חשיבות השקיפות בהבטחת הליך מכרזי הוגן, אך קבע כי המידע הקיים מספיק לצרכיה של העותרת, במיוחד לאור העובדה שהמתחמים הגדולים והמסחריים אינם רלוונטיים לעניינה של העותרת. יתר על כן, חשיפת נתונים מקיפים עלולה לפגוע בזכויותיהם של מציעים אחרים ולערער את יציבותו וסופיותו של הליך המכרז.