ע"פ 8959/14

תקציר

המערער בתיק זה ערער על הרשעתו במספר סעיפים של עבירות נשק, ובפרט בעסקת נשק נוספת. המערער טען כי שגה בית המשפט המחוזי במספר טעויות בקביעת ממצאים עובדתיים, שהתבססו במידה רבה על ראיות נסיבתיות. בין היתר טען כי שתיקתו בחקירה נוצלה נגדו באופן פסול, וכי מפגשו עם נאשמים אחרים לא הביא ראיות מפלילות. הוא גם חלק על הקביעה כי הוא החזיק בנשק המדובר, וטען כי תפקידו היה רק של מתווך או עוזר, ולכן היה צריך להעמידו לדין כמסייע ולא כשותף לביצוע. לבסוף, טען המערער כי היה מקום להטיל עליו עונש קל יותר בשל מחדלי חקירה וקיומם של חשודים נוספים, וכי היה מקום להחיל את עקרון אחידות הענישה. עם זאת, ערכאת הערעור לא מצאה כל טעות בהערכת בית המשפט המחוזי את חומר הראיות, וקבעה כי שתיקתו של המערער בחקירתו והתנהלותו הכוללת הפלילו אותו. עוד מצא בית המשפט כי החזקתו של המערער בנשק, כמו גם חלקו המרכזי בעסקה, היו מבוססים דיים. השופטים הסכימו כי יש לסווג את המערער כשותף לפשע ולא כמסייע לכך, וכי בית המשפט המחוזי שקל את כל הגורמים הרלוונטיים בגזר הדין, מה שהוביל לדחיית הערעור.