פש"ר 18171-06-10

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת החייב להליכי פשיטת רגל משום שלא הוכיח תום לב, שהוא קריטריון מכריע להכרזה על פשיטת רגל. החייב לא הסביר באופן משכנע את הנסיבות שהובילו לחובו, והתנהלותו במהלך ההליך העלתה ספקות לגבי כנותו. במקום זאת, נראה כי מעשיו של החייב מבטאים חוסר אחריות וחוסר נכונות ללמוד התנהלות פיננסית נכונה. הימנעותו ממסירת מידע מלא וכנה על מצבו הכלכלי, לרבות הסתרת הכנסותיה ונכסיה של אשתו, מעידה על חוסר תום לב. יתר על כן, נראה כי החייב לא עשה מאמץ אמיתי לשיקום, ובית המשפט הטיל ספק בכך שהליך פשיטת הרגל יסייע לו לפתוח דף חדש. השופטת קרשמרת הדגישה כי התנהלותו של החייב במהלך יצירת החובות ולאורך כל ההליך לא עמדה בסטנדרטים של תום לב. כתוצאה מכך נדחתה הבקשה לפשיטת רגל, בוטל צו כינוס הנכסים וניתנו לחייב 90 יום להיערך לביטול הצו המגביל את יציאתו מהארץ. עוד נקבע בפסק הדין חלוקת יתרת הכספים מקופת הכינוס לכיסוי הוצאות ושכר טרחה, כאשר כל עודף יופנה לנושיו של החייב.