בר"ע 694/05

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשה לחופשה לצורך ערעור על פסק דין קודם של בית הדין האזורי בתל אביב בעניין תביעת עובד להפרשי שכר בגין עבודה שנעשתה עבור המשיב. המבקשת, יועצת כיתה י"ב ומורה למתמטיקה, טענה בתחילה כי היא זכאית לשכר שלא שולם לה עבור שעות הוראה נוספות מספטמבר 2001 עד אוגוסט 2002. לטענתה, הובטח לה תשלום עבור שעות אלה כ"שעות עבודה" ולא כ"שעות אפקטיביות", דבר שלא יזכה אותה בתוספת שכר כלשהי. בית הדין האזורי דחה את תביעתה, הטיל את נטל ההוכחה על המבקשת וקבע כי לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהמשיב אישר תשלומי שכר נוספים או שהיא עבדה בפועל את השעות המדוברות. עוד קבע בית המשפט כי המסמכים הרשמיים אינם תומכים בטענת המבקשת בדבר מספר שעות עבודתה. גם בקשת רשות ערעור זו נדחתה מבלי שהתבקשה תגובה. ערכאת הערעור הסכימה עם ממצאי בית המשפט המחוזי, שהתבססו על קביעות עובדתיות, ולא ראתה סיבה לסטות מהחלטת בית המשפט קמא. הודגש כי ערכאות הערעור אינן מתערבות בדרך כלל בממצאים עובדתיים או בראיות חדשות שלא הוצגו במישור המשפטי. משכך, נדחתה בקשת המבקש להציג ראיות נוספות, ובקשת רשות הערעור נדחתה. החלטה זו התקבלה מתוך הבנה כי המבקש לא סיפק הצדקה מספקת לערעור, והתיק נסגר ללא פסיקת הוצאות למי מהצדדים.