ב"ש 1009/09

תקציר

השאלה המרכזית במקרה זה היא האם המבקשים, שנפלו קורבן לתרמית ההשקעות של מזרחי, זכאים לחילוט הרכוש שנתפס ממנו לפי חוק איסור הלבנת הון או שמא יש להעביר את הרכוש לאוצר המדינה. המועמדים מחולקים לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה, שמנתה 59 איש, הוזכרה בכתב האישום נגד מזרחי וקיבלה פיצוי כספי במהלך גזר דינו. על זכותם להחזר השקעותיהם במזימתו של מזרחי אין עוררין והם מוכרים כקורבנות ישירים של פעילותו העבריינית. הקבוצה השנייה כוללת 74 פונים שמסרו תצהירים ומסמכים תומכים המפרטים את השקעותיהם ואת נסיבות גניבת כספם. מועמדים אלה מוכרים גם כקורבנות פשעיו של מזרחי והקימו זכות עקיבות בין כספם הגנוב לבין הרכוש שנרכש בכספים אלה. הקבוצה השלישית מורכבת מהמבקשים הנותרים שלא סיפקו תיעוד מספיק כדי להוכיח את השקעותיהם ואת ההפסדים הנובעים מכך. תביעתם בנכס מותנית בהכרה בהוכחת חובם בתיק הפלילי הרלוונטי. לבית המשפט, במקרה זה, שיקול דעת להורות על חילוט רכוש עם הרשעה בעבירות הלבנת הון. עם זאת, ניתן לעכב את הצו מטעמים מיוחדים. בתרחיש הנוכחי, המבקשים הם קורבנות ישירים של העבירה, וחילוט הרכוש יגרום להם נזק בלתי מידתי. יתר על כן, מאחר שמזרחי הוכרז פושט רגל, אין למבקשים הזדמנות סבירה אחרת להשיב את כספם. לפיכך, הנסיבות המיוחדות מצדיקות עיכוב צו החילוט לטובת אוצר המדינה. במקום זאת, הרכוש והכספים שנתפסו יועברו למבקשים באמצעות הקרן לפניות הציבור, עד להכרעה נוספת בתביעות של גורמים אחרים ובחלוקת הנכסים. המבקשים בקבוצה השלישית יצטרכו לאשר את הוכחת החוב שלהם כדי להיכלל בחלוקת הנכסים. פסק דין זה נועד למתן את הפגיעה החברתית המהותית שנגרמה מפעילותו העבריינית של מזרחי.