דב"ע לג/13 - 0

תקציר

התיק סובב סביב מכונאי רכב שתבע פיצויים בגין בקע מפשעתי שנגרם לו במהלך עבודתו. על פי עדותו, המכונאי עבד על מנוע דיזל כאשר זה כמעט נפל משולחן, מה שגרם לו להפעיל כוח חריג כדי למנוע את התאונה. הוא חש דקירה בבטנו וחש כאבים, אך בסוף יום העבודה לא נמצאו סימני פציעה חיצוניים. המכונאי המשיך לעבוד במשך כשבועיים לפני שפנה לטיפול רפואי ובסופו של דבר אובחן עם בקע מפשעתי ימני. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו לפיצויים בנימוק שלא התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 40 לחוק הביטוח הלאומי. סעיף זה קובע כי כדי להיחשב כפגיעה בעבודה, בקע מפשעתי חייב להופיע במהלך העבודה כתוצאה ממאמץ חריג; על המבוטח להפסיק לעבוד ולקבל טיפול רפואי תוך 72 שעות; והודעה על הכאב יש למסור למכון תוך 72 שעות. עוד קובע החוק כי למוסד שיקול דעת לראות בבקע פגיעה בעבודה גם ללא הודעה כזו. התביעה הובאה תחילה בפני בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אשר דחה אותה בשל אי קיום דרישות סעיף 40. המכונאי ערער על החלטה זו וטען כי לא יכול היה לעמוד בתנאי סעיף 40 משום שלא היה מודע לבקע עד לתור לרופא. שופטי הערעור, תוך הכרה בכנות עדותו של המכונאי על האירוע, אישרו את החלטת בית המשפט המחוזי. הם הסבירו כי "הופעת" הבקע חייבת להתרחש במהלך העבודה, ואי עמידה בתנאי סעיף 40 האחרים משמעותה שלמוסד לא הייתה חובה להכיר בבקע כפגיעה בעבודה. יתר על כן, השופטים הדגישו כי שיקול הדעת של המכון לשקול פגיעה בעבודה גם ללא הודעה מוקדמת אינו מוחלט ואינו חל במקרה זה. לפיכך, הערעור נדחה, כלומר המכונאי לא יקבל פיצוי על פציעתו.