פ"ל 5864-12-19

תקציר

השופט זיכה את הנאשם מאשמת נהיגה תחת השפעת סמים. טענת השוטרים כי הנאשם נהג תחת השפעת סמים ולכן דרש ממנו דגימת שתן לא התקבלה על ידי השופט. השופט טען כי עדויות השוטרים והדו"חות שלהם מכילים פערים וסתירות מהותיים. כך למשל, מסרטוני האירוע עולה כי המשטרה חשדה תחילה בנאשם בעניין אחר לגמרי – חשד לשוד – ורק בהמשך חשדה בו בשימוש בסמים ולאחר מכן בנהיגה תחת השפעה. יתרה מכך, השופט ציין כי טענת השוטרים כי הנאשם הריח סמים והיו לו עיניים אדומות לא נתמכה בסרטונים. יתר על כן, השופט קבע כי הראיות אינן מספיקות כדי לבסס שכרות בהתבסס על סירובו של הנאשם לספק דגימת שתן, שכן הסרטונים הראו כי ייתכן שסירובו של הנאשם נבע משיקולים בריאותיים. השופט ציין כי התנהלות המשטרה במצב הותירה מקום לספק, לרבות הימנעותה מחקירת כיוונים מסוימים וטעויות אפשריות בשרשרת הראיות. בסופו של דבר פסק השופט לטובת הנאשם, קבע כי העבירה המיוחסת לו לא הוכחה מעבר לספק סביר וזיכה אותו.