פר"ק 52716-06-17

תקציר

התיק סובב סביב אליטליה, חברת תעופה, שהגישה בקשה להקפאת הליכים בישראל כדי לגבש תוכנית הבראה שמטרתה לשמר את פעילות הסניף המקומי ולהבטיח תעסוקה לעובדיו, לצד מציאת פתרונות לנושים המקומיים. צו העיכוב נועד למנוע הליכים משפטיים פרטניים והליכי גבייה העלולים לשבש את פעילות החברה בישראל. בינתיים, החברה עברה הליך חדלות פירעון גם באיטליה. עם זאת, העיכוב הממושך בהגעה לפתרון, שהוחרף על ידי מגפת הקורונה, הוביל נוסעים שרכשו כרטיסים לאחר מינוי הנאמן, להגיש תביעה ייצוגית. המבקשים, שלא היו בעבר נושים של החברה, ביקשו רשות לפתוח בתובענה הייצוגית, בטענה כי עיכוב ההליכים הממושך פוגע בזכויותיהם הפרוצדורליות. בית המשפט הסכים עם המבקשים, והדגיש כי החברה לא צריכה ליהנות מצו עיכוב ביצוע התקשרויות חדשות, במיוחד כאשר מדובר בלקוחות. נקבע כי הגבלת הגישה לערכאות למי שאינם נושים בעבר אינה מוצדקת. כמו כן, בית המשפט הדגיש את החשיבות המערכתית של הבחנה בין נושי עבר לבין קבלנים חדשים, תוך הבטחת הפרדה ברורה. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לאפשר למבקשים ליזום את התובענה הייצוגית מחוץ לערכאת חדלות הפירעון, שכן לא ניתן להגביל את זכויותיהם הפרוצדורליות של מי שהתקשרו עם החברה לאחר ההבראה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת הנאמן להבחין בין זרועות שונות של החברה, והדגיש כי החברה היא ישות משפטית אחת. בית המשפט התייחס גם לסוגיית ההפרדה בין כספי החברה לנאמן, וקבע כי אין סיבה מוצדקת להגביל את יכולתם של המבקשים לגבות פסקי דין פוטנציאליים מקופת ההליכים. לבסוף, הודגש בהחלטה כי הנאמן, במקרה זה, ייצג את החברה בישראל, ובכך החברה והנאמן חד הם. לפיכך אושרה הבקשה, תוך שהיא מאפשרת למבקשים להמשיך בתובענה הייצוגית ומורה לחברה לכסות את הוצאות המבקשים בסך של 10,000 ₪.