ב"פ 22/12

תקציר

בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה הרשיע את עו"ד מועין דבק בשליחת יד לכספי הלקוח, חוסר נאמנות ומסירות ללקוח. בית המשפט הרשיע את דבח על סמך תלונה שהגיש מרשו, מר קליין, ששכר את דבח לטיפול בתיק נגד מינהל מקרקעי ישראל. על פי התלונה, דבח חתם על טופס אשראי עם פרטי חשבון הבנק של קליין כדי לקבל תשלום ממינהל מקרקעי ישראל, אך בהמשך הכין טופס נוסף עם פרטי החשבון שלו והעביר את הכספים שיועדו לקליין לחשבונו האישי ללא הסכמתו של קליין. דבח לא דיווח לקליין על הכספים שהתקבלו ומסר לו תשובות כוזבות בחקירתו. בית המשפט מצא את גרסתו של קליין אמינה ודחה את טענותיו של דבח, תוך שהוא מדגיש כי הוא לא הציג ראיות משכנעות או עדים שיתמכו בטיעוניו. באשר ליסוד הנפשי הנדרש להרשעה, קבע בית המשפט כי עבירות משמעת הן מעין פליליות באופיין, ודורשות כוונה פלילית או פזיזות. מאחר שדבח הודה בקבלת הכספים ובית המשפט דחה את הסברו, הגיע למסקנה כי הוא ניחן ביסוד הנפשי הנדרש. בית המשפט שקל גם הפרות אתיות נוספות שנחשפו במהלך המשפט, אך לא הרשיע את דבח בהן, שכן התביעה בחרה שלא להמשיך בהן. בקביעת העונש הכיר בית המשפט בחומרת עבירותיו של דבח, אשר פגעו בעקרונות היסוד של מקצוע עריכת הדין ופגעו ביחסי האמון בינו לבין מרשו. פסיקה קודמת בנושא עבירות שליחת יד הצדיקה השעיה או הרחקה לצמיתות מלשכת עורכי הדין. עם זאת, בית המשפט הקל עמו בשל גילו המתקדם של דבח ובריאותו הרופפת, והכיר בכך שמדובר בנסיבות חריגות ונדירות. בעקבות זאת גזר בית המשפט שנתיים השעיה בפועל, שלוש שנות מאסר על תנאי וקנס בסך 2,500 שקל. גזר הדין נקבע להתחיל ב-1 במרץ 2017, כאשר ההשעיה מותנית בכך שדבח לא יבצע את העבירות בהן הורשע בתוך שלוש שנים מסיום ההשעיה בפועל.