בש"פ 2995/15

תקציר

ערעורו של המערער על מעצרו עד למשפטו נדחה על ידי בית המשפט. בית המשפט הכיר בגופו של עניין בטיעוניו של המערער, אך הגיע למסקנה כי הגורמים התומכים במעצרו גברו על שיקולי השחרור. השופט הדגיש את אופיין המתוחכם והשיטתי של העבירות הכלכליות המיוחסות למערער, לרבות העלמות מס, הלבנת הון ומרמה בהיקפים גדולים, שהצדיקו את מעצרו בעילה של מסוכנות. יתר על כן, בית המשפט הביע חשש מהאפשרות של שיבוש הליכי משפט על ידי המערער, תוך שהוא מציין את ניסיונותיו הקודמים להכשיל את החקירה. בעוד השופטים הכירו באפשרות של חלופת מעצר, הם הסכימו עם טענת המדינה כי לא ניתן להצדיק את שחרורו של המערער בשלב זה בשל חוסר הביטחון בנכונותו לעמוד בתנאי השחרור. השופטת דחתה גם את טענת המערער להפליה לעומת נאשם אחר, תוך הכרה בהבחנה באופי ובהיקף עבירותיהם. החלטה זו ניתנה אך ורק ביחס למעצרו של המערער עד לסיום משפטו לפי הדין הרלוונטי, ובית המשפט הכיר בכך שניתן לערוך הערכה מחודשת אם המדינה תבקש להאריך את מעצרו מעבר לתשעה חודשים.