ת"א 9907-12-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 9907-12-23 סוכובולסקי נ' עיריית נתניה (בקשה מס' 35)** **1. סדר הבאת הראיות ו"חבילת הראיות" – עקרון יסוד ומגמות בפסיקה** ההחלטה מתבססת באופן מרכזי על דוקטרינת "חבילת הראיות" (או "הגשת הראיות בחבילה אחת"), הקבועה בתקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"). עקרון זה, ששורשיו נטועים עמוק בפסיקה, נועד להבטיח סדר, יעילות ומניעת התמשכות הליכים שלא לצורך. הפסיקה, כפי שהודגמה בהלכת רוזין (ע"א 579/90), מדגישה את החובה המוטלת על בעל דין להגיש את כל ראיותיו במועדן, במתכונת "חבילה אחת", כדי למנוע "טלטול הדיון עד אין קץ". **חידוש/הדגשה בהחלטה:** ההחלטה מחדדת את המגמה המסתמנת בפסיקה, במיוחד לאחר כניסתן לתוקף של התקנות החדשות, המחייבת הקפדה יתרה על עמידה בכללי סדר הראיות. כפי שצוין בסעיף 7 להחלטה, "נקודת המוצא במקרה של סטייה מסדרי הדין היא כיום יתר הקפדה על עמידה בכללים והצורך בהצדקה כבדת משקל יותר מאשר בעבר לשם סטייה מהם". הדבר משתקף גם בהתייחסות לתקנה 5(1) בנוגע לחשש משימוש לרעה בהליך שיפוטי, שקיבלה משנה תוקף בתקנות החדשות. **2. חריג לחובת הגשת "חבילת הראיות" – ראיות הזמה וראיות מפריכות** התקנות, ובעיקר סיפת תקנה 66, מאפשרות חריג לכלל, כאשר הן מתייחסות להבאת ראיות מפריכות (או "ראיות הזמה"). ההחלטה מפרטת את הקריטריונים שנקבעו בפסיקה לבחינת בקשה כזו, הכוללים את אופי הראיה, השלב הדיוני, הידיעה המוקדמת על קיומה של הראיה, תרומתה לבירור האמת, וחובת תום הלב. **הדגשים בהחלטה:** * **הגדרת "עדי הזמה":** בית המשפט מדגיש כי כאשר מדובר בטענה ל"עדי הזמה", מצופה מבעל הדין המבקש לפרט על איזו הפתעה בראיות הצד שכנגד נועדה עדותם להשיב, או כיצד היא מערערת עדויות קיימות (סעיף 9). * **חומרת הנטל:** ההחלטה קובעת כי לא יתיר בית המשפט הגשת ראיות הזמה אלא "במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד, או במקרים יוצאי דופן בהן נדרש הדבר על מנת לערער את מהימנותו של עד מעדי ההגנה" (סעיף 7, מפי הפסיקה). * **השלב הדיוני:** ההחלטה מראה כי ככל שהליך מתקדם יותר, כך גדל החשש מהפרעה לסדר הדיוני, והנטל להצדיק חריגה גובר (סעיף 7). **3. שיקול דעת בית המשפט והיעדר הצדקה מספקת** ההחלטה מסתמכת על שילוב של מספר שיקולים מרכזיים לדחיית הבקשה: * **איחור בהגשת הבקשה:** זהו השיקול המרכזי. המבקשת הגישה את הבקשה לזימון עדים בשלב מאוחר מאוד של ההליך, לאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשית, לאחר ישיבת קדם משפט מסכמת, ואף לאחר שהוגשה בקשה קודמת ל"עדויות הזמה" שלא כללה כל אזכור לעדים אלו. היעדר אזכור, אף בבקשה שהוגשה לאחר הגשת ראיות המשיבה, מחזק את הטענה לאיחור (סעיפים 8, 9, 11). * **היעדר הצדקה מספקת:** המבקשת לא השכילה לפרט כראוי מדוע לא נזכרו העדים בשלב מוקדם יותר, מהם המאמצים שנעשו לקבלת תצהיר מהם, וכיצד עדותם תורמת באופן חיוני וספציפי לבירור האמת, מעבר לטענה כללית על "הגעה לחקר האמת" (סעיף 9). * **התייחסות ל"הזמה":** המבקשת לא הבהירה על איזו הפתעה בראיות המשיבה נועדה עדותם להשיב, או כיצד היא מערערת עדויות קיימות (סעיף 9). * **חוסר פירוט מהותי:** המבקשת התעלמה מצורך להציג את רוב השיקולים הנדרשים לבחינת בקשה לסטייה מסדרי הדין (סעיף 10). * **אי-תמיכה בתצהיר:** ההיבטים העובדתיים שהועלו בבקשה (כגון סירוב העדים לחתום על תצהיר) לא נתמכו בתצהיר, בניגוד להוראות תקנה 50(1) והפסיקה המבטלת את הפיכת הדרישה לטכנית גרידא (סעיף 11). * **מעמד העדים והרלוונטיות:** בית המשפט אימץ במידה מסוימת את טענות המשיבה בדבר רלוונטיות העדים, שזיקתם לחברה נוצרה שנים רבות לכאורה לאחר האירועים הרלוונטיים להכרעה, והעלה ספק לגבי ידיעתם האישית והישירה (סעיף 10). **4. חובת תום הלב הדיוני** ההחלטה נוגעת בחשדנות לטענות המשיבה בדבר חוסר תום לב מצד המבקשת, הנובעות מהגשת הבקשה בשלב כה מאוחר, ועל כן מועלית האפשרות כי הבקשה קשורה להליכים אחרים (סעיף 11). אף שבית המשפט אינו קובע קביעה נחרצת בעניין זה, עצם העלאתו משמשת כחיזוק לדחיית הבקשה, שכן הליכים משפטיים צריכים להתנהל בחוסר תום לב דיוני. **5. חידוש דיוני - התייחסות להליכים מקבילים** ההחלטה מחדשת בהתייחסות מפורשת לאפשרות שזימון עדים בהליך אחד נועד להשפיע על הליך אחר (סעיף 11). אף שלא התברר הדבר, עצם הצגתו של חשד זה כגורם מחליש את אמינות הבקשה, שכן הוא עשוי להעיד על ניצול לרעה של הליכי בית משפט. **6. הטלת הוצאות – עידוד עמידה בכללים** החלטת בית המשפט להטיל הוצאות על המבקשת (סעיף 13) נובעת לא רק מן הדחייה עצמה, אלא גם מה"כלל המחדלים" שהפגינה המבקשת – הן בתוכן הבקשה והן באופן הגשתה. הדבר מהווה מסר ברור לבתי המשפט, כי אי עמידה בכללים דיוניים, ובפרט הגשת בקשות מאוחרות ובלתי מבוססות, תגרור השלכות כספיות. **סיכום:** ההחלטה מדגימה באופן מובהק את הגישה המחמירה של בתי המשפט ביחס לסטייה מסדרי הבאת הראיות, כפי שהתחזקה עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. היא מדגישה את חשיבות ההגשת "חבילת ראיות" בזמן, את הנטל הכבד המוטל על מי שמבקש לחרוג מכלל זה, ואת הצורך בהצדקה עובדתית ומשפטית מקיפה. ההחלטה מחזקת את עקרון תום הלב הדיוני ומספקת תמרור אזהרה מפני ניצול לרעה של הליכי משפט, בין אם באופן ישיר ובין אם בעקיפין.