עת"מ 45643-10-15

תקציר

העותר ביקש מבית המשפט להוציא צו שיחייב את המשיבים להפעיל את סמכויותיהם החוקיות כדי להפסיק את מה שלטענת העותר הוא פעילותם העסקית הבלתי חוקית של המשיבים, במיוחד בכל הנוגע למזון והסעדה. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה הן על יסוד טענות הסף והן על טיעוני הזכות. העותרת רכשה בשנת 2013 את חלקה 17, עליה היא מקימה מרכז מסחרי, ולטענתה העסקים הקיימים בחלקה 900 הסמוכה, הכוללים שירותי הסעדה, יוצרים תחרות בלתי הוגנת ולכן יש לסגור אותה. עסקיהם של המשיבים פועלים מזה שנים, חלקם בעקבות הוצאת היתרים רלוונטיים, וחלקם מצויים לכאורה בהליכי הסדרת היתרים. המשיבים טענו כי שירותי ההסעדה מותרים על פי התב"ע הרלוונטית, פרשנות הנתמכת על ידי הוועדה המחוזית, ועל כן יש לאפשר את המשך פעילותם. זאת ועוד, טענו המשיבים כי יש לדחות את העתירה בשל השיהוי של העותר בהגשתה, שכן העותרת רכשה את החלקה בשנת 2013 אך הגישה את העתירה רק בשנת 2015, וחלק מהעסקים המדוברים פעלו זמן רב יותר. עוד טענו המשיבים כי העותרת נעדרת מעמד, שכן לא הוכיחה די הצורך כי עסקי המשיבים יגרמו לה נזק מהותי. בית המשפט הסכים עם המשיבים בכל הסעיפים ודחה את העתירה. העותר חויב לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך של 111,000 ₪.