ב"ל 2586/06

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעור התובעת כמיושן, וקובע כי הוגש מעבר למגבלת 30 הימים. התובעת הגישה בעבר שני ערעורים על אותו תיק, הראשון שבהם התבקש להידחות על ידי המערערת עצמה, ואילו השני נדחה בשל אי נוכחות. מאחר שלא הוגש ערר על ערר זה, ומאחר שהערר הנוכחי, שהוגש שמונה חודשים לאחר החלטת הוועדה, נחשב לערר חדש, הוא נחשב מיושן. השופטת מדגישה גם את הצורך בדחיפות בענייני ביטוח סוציאלי, וכי טענות התובע להארכת המועד אינן מחזיקות אחיזה במקרה זה. כמו כן, פסק הדין מצדד בהחלטתה הרפואית של הוועדה ולא מוצא פגמים משפטיים בהליך שלה, ולכן גם הערעור נדחה לגופו של עניין. בשל התנהלות התובעים והתארכות ההליכים המיותרת, הם נדרשים לשלם הוצאות משפט לנתבע. לשני הצדדים יש 30 יום לבקש חופשה כדי לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.