רמ"ש 26727-10-20

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בהחלטה של בית משפט קמא שהורה למבקש, ככל הנראה הורה גרוש, לפנות את דירתם השכורה, דבר שבית המשפט ראה כמכביד על הילד הקטין מנישואיהם. הדירה המדוברת הייתה צמודה למגורי ההורה השני של הילד. בית משפט קמא נימק את החלטתו בסעיפים 24 ו-25 לחוק הכשרות המשפטית, שעניינם אפוטרופסות ומשמורת לאחר פרידת הורים. עם זאת, בית המשפט הבודק מצא כי החלטת בית משפט קמא פגעה באופן משמעותי בזכויות היסוד החוקתיות של המבקש לכבוד, לחירות ולקניין, המוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בית המשפט המבקר הדגיש כי הפרות כאלה צריכות להיות מוצדקות על ידי תנאים מחמירים ואיזון ראוי בין נחיצות הפגיעה לבין עוצמת ההפרה. נקבע כי החלטת בית משפט קמא אינה מידתית ואינה שוקלת כראוי את זכויותיו של המבקש. ההחלטה לחייב את המבקש לעזוב את מקום מגוריו בוטלה אפוא. מאחר ששני הצדדים היו מיוצגים על ידי הסיוע המשפטי, לא נפסקו הוצאות, ופסק הדין היה אמור להימסר לשני הצדדים. פסק הדין יכול להתפרסם גם לאחר עריכת פרטים מזהים.