עב"ל 381/99

תקציר

תביעתה של המערערת להבטחת הכנסה נדחתה תחילה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, משום שהכנסתה הרעיונית, שמקורה בזכויות בנייה על גג דירתה, חרגה לכאורה מהסף לקבלת מלוא ההטבות. השאלה המרכזית הייתה האם זכויות הבנייה, שבהן בנה בנה דירה כדין, יכולות להיחשב כמקור הכנסה. בית הדין הארצי לעבודה בחן זאת, וציין כי למרות שהמערערת הייתה בעלת הזכויות, הגורם המכריע היה יכולתה להפיק מהן הכנסה. נקבע כי מאחר שזכויות הבנייה מומשו על ידי בנה כבר בשנת 1974 בהסכמתה, שווי השוק של זכויות אלה בוטל למעשה. לפיכך, לא היה זה סביר שהם יוכלו לייצר הכנסה, שכן אף קונה בשוק לא ירכוש זכויות בנסיבות אלה. משכך, אושרה תביעתה של המערערת, תוך הוראה כי זכאותה להבטחת הכנסה תשלול הכנסה רעיונית זו. בית המשפט הורה למשיבה לשאת בהוצאותיה המשפטיות, בסך 3,500 ₪ בתוספת מע"מ, דבר המשקף את עמדתה התומכת של ההחלטה במצבה הכלכלי של המערערת.