בש"פ 941/08

תקציר

עניינו של ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער עד ליום 1.2.2008, לפי סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי. המערער נעצר בגין ייבוא 2 ק"ג סמי MDMA לישראל מאמסטרדם. החלטת הערכאה הנמוכה יותר התבססה על הצהרת התובע ועל קיומה של עילה למעצרו של החשוד עד תום ההליכים. ההגנה טענה לשחרורו של המערער למעצר בית, תוך שימת דגש על שיתוף הפעולה שלו בחקירה, גילו הצעיר והיעדר עבר פלילי. מנגד, הדגישה התביעה את חלקו של המערער בעבירה ואת הסכנה הנשקפת ממנו לשלום הציבור. השופט במקרה זה מציין כי החוק אינו מחייב בחינה מפורשת של חלופות מעצר לפי סעיף 17(ד). עם זאת, השופט סבור כי על בית המשפט לבחון את שאלת המסוכנות, מה גם ששלב זה של ההליך מתקדם יחסית והתביעה כבר אספה ראיות. במקרה דנן, השופט מסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי, בהתחשב בחזקת המסוכנות ובהיעדר נסיבות חריגות המצדיקות את שחרורו של המערער. השופט דוחה את הערר ומדגיש כי בחינת חלופות המעצר אינה מחמירה בשלב זה בהשוואה לשלב המעצר. כמו כן, די בראיות התביעה וביילות המעצר להמשך המעצר עד תום ההליכים.