בג"צ 5539/05

תקציר

שלוש עתירות הוגשו על ידי תושבי האזור המחזיקים ברישיון לישיבת ארעי, בבקשה לקבל רישיון לנהיגה בכלי רכב בישראל. העותרים טענו כי הגבלות הנהיגה הנוכחיות שהוטלו על ידי המפקד הצבאי ושר התחבורה אינן תקפות שכן הן חורגות מסמכותם ואינן מידתיות. עוד טענו כי ניתן להשיג את אותה מטרה באמצעות ביצוע בדיקות פרטניות, וכי יש לראות במעמדם סיבה מיוחדת לקבלת רישיון נהיגה. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי לרשויות הנדונות הסמכויות הנדרשות, וכי מדיניותן מבוססת על שיקולים ביטחוניים לגיטימיים. עוד טענו כי עריכת בדיקות פרטניות אינה מעשית במקרה זה, וכי לעותרים אין זכות מוחלטת לקבל רישיון נהיגה. בית המשפט הסכים עם המשיבים וציין כי הסיכונים הביטחוניים שזוהו על ידי המשיבים היו ממשיים, וכי מדיניותם מעוגנת במציאות הביטחונית. בית המשפט הדגיש כי לעותרים לא הייתה זכות מוחלטת לרישיון, וכי בדיקות פרטניות לא היו אפשריות בנסיבות אלה, מה גם שהמדיניות הנוכחית התבססה על שיקולי ביטחון לגיטימיים. עם זאת, בית המשפט ציין כי משך הזמן שאדם החזיק ברישיון לישיבת ארעי צריך להילקח בחשבון בעת בחינת בקשות לרישיון נהיגה, אם כי הוא אינו צריך להיות השיקול הדומיננטי. לפיכך, העתירות נדחו.