בג"צ 716/86

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה נגד החלטת המשיב מס' 1 להעלות את הארנונה הכללית על בתי מלון ולאישור המשיבים 2 ו-3 להגביל את ההעלאה ל-300%. העותרים טענו כי ההחלטה והאישור מחייבים פרסום ברשומות, דבר שלא קרה, וכי העלאת המס אינה סבירה. המשיבים הסתמכו על פקודת המועצות המקומיות, הקובעת כי הודעות על ארנונה יפורסמו במשרדי המועצה המקומית. בג"ץ פסק לטובת המשיבים בקובעו כי ההחלטה להעלות את הארנונה היא תקנה חקיקתית. סעיף 18 לפקודת המועצות המקומיות נחשב ל"הוראה שונה" מפקודת הפרשנות, הטעונה פרסום ברשומות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי פרשנותם של המשיבים סבירה וכי העלאת המסים התלולה מוצדקת בהתבסס על שיעורים קודמים ונסיבות מקומיות. לפיכך, העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם הוצאות למשיבים. השופטים א' ברק וא' גולדברג הסכימו עם פסק הדין.