המ"ש 2159-03-21

תקציר

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד המשפט בגין עבירת מהירות שדווחה בשנת 2020. המבקשים טענו כי לא קיבלו את ההודעה על הדו"ח, אך השופט קבע כי חזקת המסירה עומדת בעינה מאחר וההודעה נשלחה פעמיים בדואר רשום ונרשמה כ"לא נדרשת". השופטת הפנתה למקרים קודמים (ע"א 8427/17 סאלם וע"א 6153/20 תורג'מן) המחזקים את התפיסה כי על המבקש מוטל נטל ההוכחה בגין אי הופעתו, דבר שהמבקש לא נשא די הצורך. זאת ועוד, בית המשפט לא שוכנע מטענת המבקש בדבר עיוות דין בדבר מהימנות ראיות מצלמת א3 המצדיקות הארכה. עוד ציינה השופטת כי המבקש לא הביא תצהיר או ראיה כלשהי לאדם אחר שעשוי היה לנהוג ברכב. באשר לטענת ההתיישנות, קבעה השופטת כי המבקשת לא הסבירה או פירטה די הצורך נקודה זו על מנת שתידון בה. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי לא היו סיבות מוצדקות לעיכוב הגשת הבקשה ודחה את הבקשה תוך מתן עדיפות לאינטרס הציבורי בסופיות הדיונים. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים, כאשר המזכירות אחראית על שליחת פסק הדין לשני הצדדים.