עמל"ע 25767-07-10

תקציר

המערער, עורך דין שהורשע בשורה של סעיפים של אלימות במשפחה כלפי אשתו, ערער על החלטת בית הדין המשמעתי הארצי להתלות את רישיונו למשך שמונה שנים. הנימוקים העיקריים בערעור היו אי מינוי סניגור למערער במהלך ההליך המשמעתי בבית המשפט המחוזי ובבית הדין הארצי, וחוסר אחידות בגזר הדין לעומת מקרה דומה. השופט ניתח בהרחבה את פסק הדין ואת הערעור, ומצא פגמים בהחלטות הערכאות הנמוכות שלא למנות נציג למערער, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה כי פגמים אלה לא גרמו לעיוות דין. עוד הסכימה השופטת כי קיים פער משמעותי בעונש בין עניינו של המערער לבין מקרה דומה, שאינו מוצדק דיו. כתוצאה מכך, קיבל השופט באופן חלקי את הערעור, והפחית את תקופת ההשעיה לחמש שנים משמונה השנים המקוריות, החל מ-15 ביולי 2009. השופטת גם ויתרה על ההוצאות המוטלות בסך 5,000 ש"ח, אך לא פסקה הוצאות כלשהן למערער בשל התנהלותו הבלתי הולמת במהלך הליך הערעור.