בג"צ 11/24

תקציר

השופט א' שטיין נתן את פסק הדין ודחה את עתירתו של אסיר המרצה מאסר עולם בגין רצח, שביקש לעבור לאוקראינה כדי לרצות את יתרת עונשו מטעמים שיקומיים והומניטריים. העותר, אזרח ישראלי שעלה מאוקראינה, טען כי חוסר הקשר שלו לישראל ונכונותה של אוקראינה לקלוט אותו במערכת הכליאה שלהם צריכים להישקל ביתר משקל על ידי השרים הישראלים. עם זאת, השופט שטיין מצא כי החלטת השרים סבירה, בהתחשב בחומרת עבירת הרצח בכוונה תחילה של העותר, הצורך במיצוי הדין והאינטרסים של נפגעי העבירה. עוד ציין השופט כי הכלל הישראלי שלא להפחית בעונשם של אסירים שהועברו מבטיח הדדיות בביצוע עונשים פליליים בחו"ל, דבר המצדיק את חששה של המדינה כי העותר עלול לקבל עונש מופחת באוקראינה. יתר על כן, השופט לא קיבל את טענת העותר בדבר התנהגות בלתי הולמת של המדינה במגעיה עם הרשויות באוקראינה, וקבע כי מחדל כזה אינו מהווה פסול או ידיים לא נקיות במידה המצדיקה את דחיית העתירה. מטעמים אלה הציע השופט שטיין לדחות את העתירה והורה לעותר לשלם את הוצאות המשיבים. השופטים א' גרוסקופף וי' כשר הסכימו עם הכרעת הדין.