ת"א 17949-11-15

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעה לפיצויי הפקעה שהגישו יורשיהם של שני אחים שנפטרו, מוחמד עבד עומר ואחמד עבד עומר, נגד רשות מקרקעי ישראל. האחים החזיקו בחלקים שווים במספר חלקות קרקע בדיר אל-אסד שהופקעו על ידי הנאשם לצרכי ציבור. הצדדים הסכימו על נתוני ההפקעה ועל זכויות התובעים כיורשים, אך חלקו על גובה הפיצוי. התובעים מינו שמאי, דברת אולפינר, שיעריך את שווי הקרקעות המופקעות ויחשב את דמי החכירה. חוות הדעת של השמאי הייתה מפורטת ומנומקת, תוך התחשבות בחוקים ובפסיקות קודמות של בתי המשפט בנושא. לדברי השמאי, יש לחשב את דמי החכירה השנתיים לפי שיעור תשואה של 6% משווי הקרקע, החל הן על שטחי מגורים והן על שטחים חקלאיים. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של השמאי וקבע כי התובעים זכאים לקבל פיצוי כפי שנקבע על ידה, בסך 15,835,000 ₪, כולל הפסדי דמי שכירות עד שנת 2018. סכום זה יש לנכות מהסכום שאינו שנוי במחלוקת שכבר שולם לתובעים. את היתרה, כולל הפרשי הצמדה וריבית, יש לשלם לתובעים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, בצירוף 25,000 ₪ נוספים שכר טרחה והוצאות. פסק הדין גם מבהיר את התאריכים ושיטות החישובים הכרוכים בתיק.