בג"צ 8373/23

תקציר

מפסק הדין עולה כי העתירה שהוגשה לבג"ץ נעדרת שחר בשל אי מיצוי ההליכים. על פי פסק הדין, היה על העותר להמתין לתשובת הרשויות בטרם יפנה לבית המשפט, שכן הבקשה לא עמדה בדרישת הסף למיצוי. בית המשפט התייחס לפסקי דין קודמים בבג"ץ 5673/22 ובבג"ץ 1822/21, והדגיש כי ציפיות העותר לקבל מענה בתוך ימים ספורים אינן ריאליות, במיוחד בעתות חירום לאומי. עוד מוזכר בפסקה כי עתירה קודמת שהעלתה טענות זהות נדחתה ביום 27.11.2023. עוד נכתב בפסק הדין כי החלטת משרד התחבורה שלא להפעיל תחבורה ציבורית במתכונת חירום בשבת התבססה על נתונים מעשיים, לרבות צרכים ביטחוניים, ביקושים ועלויות תפעול. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטה זו, תוך הכרה בשיקול הדעת שהוקנה למשרד. הובהר כי העתירה לא התייחסה לסוגיה הכללית של תחבורה ציבורית בשבת, אלא התמקדה ספציפית בהפעלתה במתכונת חירום בשל המצב הביטחוני. בית המשפט שוכנע כי החלטות המשרד התקבלו על בסיס שיקולים לגיטימיים ותשתית עובדתית. לפיכך, פסק הדין דוחה את העתירה ומחייב את העותרת לשאת בהוצאות לאוצר המדינה, בסך 3,000 ₪. החלטה זו התקבלה מבלי לבקש את התייחסותם של המשיבים והיא מהווה תזכורת לכך שיש לעמוד בתנאי הסף השיפוטיים להגשת עתירות לבג"ץ.