א"פ 32615-03-22

תקציר

## ניתוח משפטי: מינוי אפוטרופוס חיצוני - טובת החסוי כשיקול עליון הכרעת בית המשפט בפסק דין זה עוסקת בשאלת מינוי אפוטרופוס לאדם חסוי (להלן: "החסוי" או "האשל"א"), כאשר המחלוקת מתמקדת בזהות האפוטרופוס המיועד. הדיון מתבסס על עקרונות משפטיים יסודיים הנוגעים לדיני אפוטרופסות, בדגש על תכלית החוק והפסיקה הענפה שנוצרה בתחום. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **טובת החסוי כשיקול עליון:** סעיף 35(א) לחוק הכשרות המשפטית וההתנהלות של בית המשפט קובעים כי טובתו של החסוי היא הקריטריון המרכזי והעליון בקבלת החלטות בנוגע למינוי אפוטרופוס. סעיף 80 לחוק מגדיר "טובתו של אדם" כמכלול הזכויות, האינטרסים והצרכים שלו. פסיקת בית המשפט מחזקת עקרון זה וקובעת כי טובת החסוי ניצבת מעל כל שיקול אחר, כולל העדפת קרובי משפחה. (סעיפים 16, 17) 2. **מעמד קרובי משפחה (הורים) לעומת גורם חיצוני:** הפסיקה מכירה במעמד מיוחד של בן זוג או קרוב משפחה של החסוי כמועמדים טבעיים ומועדפים להתמנות כאפוטרופוסים, על פני גורמים שאינם מוכרים לחסוי. עם זאת, חזקה זו אינה מוחלטת. היא תקפה רק כאשר יכולותיהם ומסוגלותם של המועמדים מתמודדים זה מול זה שוות הן. במצב בו קיימת אי-שוויון ביכולות, בית המשפט מחויב להעדיף את המועמד בעל היכולות המשופרות יותר, זאת מתוך דאגה בלעדית לטובת החסוי. (סעיף 17) 3. **חובות האפוטרופוס – נאמנות:** מינוי אפוטרופוס יוצר יחסי נאמנות בין האפוטרופוס לבין החסוי (סעיף 67ד' לחוק הכשרות המשפטית). בנוסף, האפוטרופוס הוא גם נאמנו של בית המשפט שמינה אותו, שכן המינוי מבוסס על הערכת בית המשפט כי הוא המתאים ביותר לטובת החסוי. מערכת נאמנויות כפולה זו מבטיחה כי האפוטרופוס פועל לטובת החסוי בלבד, על פי חובותיו (סעיף 39(א) לחוק הכשרות המשפטית). (סעיף 22) 4. **תפקיד תסקיר הרווחה (או חוות דעת מומחה):** תסקיר הרווחה, בדומה לחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, מהווה כלי ראייתי מרכזי ומהותי בהחלטות הנוגעות לטובת החסוי. בית המשפט נוטה לאמץ את ממצאי התסקיר, אך שומר על שיקול דעת לאמץ אותם במלואן, בחלקן, או לסטות מהן במקרים המצדיקים זאת. (סעיף 23) **ניתוח המקרה הספציפי והכרעת בית המשפט:** בית המשפט דן בטענות המבקשים (הורים) למינוי כאפוטרופוסים לעומת טענות לגבי מינוי אפוטרופוס חיצוני (המשיב 2). **הערכת יכולות המבקשים (הורים):** 1. **חוסר הבנה ו/או נכונות:** בית המשפט קבע כי המבקשים מפגינים חוסר נכונות ו/או חוסר הבנה למצבו וצרכיו של החסוי. הם התנגדו תחילה לצורך במינוי אפוטרופוס, ועתרו לביטול המינוי ולא להחלפתו. כמו כן, הם לא שיתפו פעולה בוועדות אבחון, לא סיפקו מידע עדכני, ואינם מייחסים משקל ראוי לסיכונים הנשקפים מהתנהגותו של החסוי, העלולים לסבכו בפן הפלילי. בנוסף, הם נמנעו מלדאוג לשילוב החסוי במסגרת חינוכית לאורך שנים. (סעיף 20) 2. **חוסר שיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים:** בית המשפט הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה של הורים עם גורמים מקצועיים, נושא שעליו עמד גם בית המשפט העליון. (סעיף 20) 3. **חשש לניגוד אינטרסים (קשר סמביוטי):** בית המשפט התרשם מקיומו של קשר סמביוטי בין המבקשים לבין החסוי, באופן המקשה על המבקשים לראות את צרכי החסוי במנותק מצרכיהם. התנגדותם להשתתפות בוועדת אבחון נתפסת כניסיון לטרפד בירור צרכי החסוי וקבלת החלטות בעניינו. (סעיף 21) 4. **קושי בגיוס משאבים לצרכים בסיסיים:** ציטוט דברי האם מראה כי היא נאלצת "לקבץ נדבות" לצורך רכישת מזרקים ותרופות לחסוי, ומתקשה לגייס משאבים בסיסיים. בית המשפט קבע כי אין זה סביר שצד המבקש להתמנות כאפוטרופוס יפעל באופן הפוגע בטובת החסוי. (סעיף 21) **דחיית טענות המבקשים:** * **חוק הכשרות המשפטית כמסלול עוקף לחוק הסעד:** בית המשפט דחה טענה זו, שכן גם המבקשים עצמם הודו כי החסוי זקוק לאפוטרופוס. (סעיף 22) * **סידור חוץ ביתי כ"הסכמה אוטומטית":** בית המשפט הבהיר כי מינוי אפוטרופוס חיצוני אינו מהווה "חותמת גומי" להחלטות ועדת האבחון, והאפוטרופוס מחויב לפעול משיקולים ענייניים בלבד, לטובת החסוי. (סעיף 22) **הכרעת בית המשפט:** לאור כל האמור, בית המשפט מצא כי מינוי אפוטרופוס חיצוני (המשיב 2) עולה בקנה אחד עם טובתו של החסוי, וכי הוא עדיף על פני מינוי המבקשים. בית המשפט ציין כי למרות מינוי האפוטרופוס החיצוני, הורים מוזמנים להמשיך ולתרום לרווחת בנם. (סעיפים 24, 25) **חידוש משפטי/הדגשה:** פסק הדין מדגיש שוב את העיקרון החשוב שטובת החסוי היא השיקול העליון, גם כאשר הדבר בא על חשבון העדפת קרובי משפחה. הוא מבהיר כי "חזקת ההורים" אינה מוחלטת ונתונה לביקורת שיפוטית קפדנית, במיוחד כאשר קיימת אי-שוויון ביכולות המועמדים או חשש לניגוד אינטרסים. בנוסף, פסק הדין מדגיש את משקלן הראייתי של חוות דעת ותסקירי רווחה, ואת הצורך בשיתוף פעולה מצד ההורים עם גורמים מקצועיים, כמרכיב יסודי בהערכת התאמתם כאפוטרופוסים.