ת"פ 30672-03-20

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות, בהן תקיפה פשוטה, תקיפה בין בני זוג והיזק לרכוש במזיד, בארבעה אירועים שונים. השופט החליט כי יש להתייחס לכל אירוע בנפרד בעת קביעת העונש. הערכים החברתיים המוגנים בהם פגע הנאשם כוללים שלמות הגוף, ביטחון, שלוות נפש ורכוש. השופט סבר כי הפגיעה בערכים אלה נמוכה יחסית, אך הכיר בחומרת ההתעללות בבני זוג, גם כאשר היא אינה חמורה. העבירות לא תוכננו בקפידה אלא היו אימפולסיביות ונסיבתיות. השופט התחשב בחלקו של הנאשם באחריותו, בנזק שנגרם וביכולתו להימנע מביצוע המעשים. בהתחשב בנסיבות ובפסיקות קודמות במקרים דומים, קבע השופט את טווח הענישה ההולם. עם זאת, בשל נסיבות מקלות, כגון נתוניו האישיים של הנאשם, מצבו הרפואי, סיום יחסיו עם המתלוננת וחלוף הזמן, החליטה השופטת שלא לגזור עונש מאסר ריאלי יחסי. במקום זאת, נגזרו על הנאשם 7, 5 ו-4 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירות שונות, לצד קנס, פיצוי למתלונן והתחייבות שלא לפגוע שוב. גזרי הדין ירוצו רק אם הנאשם יבצע עבירות ספציפיות בתוך שלוש שנים. השופט הדגיש כי פסק הדין הועבר לשירות המבחן והעניק לנאשם זכות ערעור.