המ"ש 15320-05-22

תקציר

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד המשפט בגין תסקיר על עבירת תנועה. הדו"ח, שהוצא בגין חריגה מהמהירות המותרת, נרשם על שם המבקשת, אך היא הכחישה את ביצוע העבירה וטענה כי אביה הוא האשם בפועל. בעלת הרכב, המבקשת, לא הצליחה לספק הצדקה משכנעת לאיחור בהגשת הבקשה למשפט, שאירע למעלה משנה לאחר ביצוע העבירה. יתר על כן, הדו"ח כבר שולם, דבר המצביע על הודאה באשמה והופך את בקשת ההארכה לנדירה. בית המשפט הדגיש את חשיבות העמידה במועדים פרוצדורליים ואת עקרון סופיות הדיונים, המוביל לדחיית הבקשה ללא דיון עובדתי. ההחלטה התקבלה על יסוד היעדר נימוקים מוצדקים לעיכוב, תשלום הדו"ח והיעדר איום על עיוות דין למבקש. כמו כן יישא המבקש בתשלום הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ לאוצר המדינה.