ת"א 16390-02-19

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לשתי תביעות שהובאו בפניו בהליך מאוחד בדבר זכויות בעלות בשתי חלקות קרקע סמוכות בדלית אל-כרמל. התביעה הראשונה, תל אביב 16390-02-19, הוגשה על ידי קרן מקאם אבו איברהים, המבקשת לבסס את בעלותה על חצר חיצונית מול אתר קדוש המכונה מקאם סידנא אבו איברהים אלהש. הנאמנות טענה כי הנתבעים, שהם בני אותה משפחה, רשמו במרמה את הזכויות בחצר על שמם. התביעה השנייה, ת"א 30815-03-19, ביקשה לחלק חלקת קרקע לשלוש חלקות נפרדות, כאשר התובעים, שהם אף הם בני אותה משפחה, ביקשו לבסס את בעלותם באחת החלקות המכונה מגרש 4א'. חלקה זו נרשמה על שם הנאשמים. בשני המקרים טענו התובעים כי רישום המקרקעין על שם הנתבעים היה מזויף וביקשו מבית המשפט להפעיל את סמכויותיו לפי סעיפים 93-97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין. בנוסף, ביקשו התובעים בתביעה השנייה לבסס אינטרס מיטיב לטובתם על פני חלקה אחרת, מגרש 2, כדי לאפשר גישה למגרש 4א'. בית המשפט בחן את הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים. בתביעה הראשונה מצא בית המשפט כי נציגה המוסמך של הנאמנות היה מודע להליכי הפשרה, אך בחר במודע שלא להשתתף ולהגיש תביעה לחצר. בית המשפט קיבל את גרסת הנאשמים וקבע כי הם לא ביצעו מעשי מרמה. לפיכך, התביעה נדחתה. בתביעה השנייה הסתמך בית המשפט על עדותו של נאשם 3, אשר הודה כי רישום המקרקעין על שם הנתבעים היה מזויף. מאחר שהודאה זו היוותה הודאה של בעל דין, קיבל בית המשפט את התביעה והורה לפקיד ההסדר לתקן את הרישום לפי בקשת התובעים. בהתאם לכך, בוטל הרישום למגרש 4 וחולק לשלוש חלקות, כאשר חלקה 4א נרשמה על שם התובעים וחלקה 4ב' על שם הנתבעים. בנוסף, חלקה 2 הייתה נתונה לאינטרס לטובת חלקות התובעים. כל צד חויב לשאת בהוצאות המשפט שלו, כאשר סכומים נקובים ישולמו על ידי התובעים בתביעה הראשונה ועל ידי הנתבע 4 בתביעה השנייה. בית המשפט אישר גם את הסדר הסעד המפוצל המבוקש. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויש להם זכות ערעור חוקית.