תת"ע 7512-06-15

תקציר

הנאשם הואשם בנהיגה בשכרות, אך השופט מצא אותו לא אשם בעבירה המיוחסת לו. הסיבה להחלטה זו היא כישלונה של התביעה להוכיח כי מכשיר ה"ינשוף" ששימש לבדיקת פיכחונו של הנאשם פעל כשורה. אכן, המכשיר עבר בדיקה שגרתית ארבעה חודשים לפני הבדיקה, אך הטכנאי שביצע אותה לא העיד, כך שלא ניתן לאמת את הנסיבות שבהן בוצעה הבדיקה. לפיכך, קבע השופט כי התביעה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בנוגע לאמינות מכשיר ה"ינשוף" וממצאיו. למרות זאת, השופט הרשיע את הנאשם בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. ההחלטה התבססה על הודאתו של הנאשם כי שתה וחצי בירה לפני הנהיגה, ריח האלכוהול הקל מפיו וניסיונו הכושל חלקית לבצע את בדיקת האצבע לאף. יתר על כן, השופט מצא את עדותו של הנאשם, שסתרה את עדותו של עד התביעה, כבלתי אמינה. לדברי השופט, גרסתו של הנאשם לאירועים עלתה לראשונה במהלך עדותו ולא הוזכרה במהלך חקירתו הנגדית של עד התביעה, דבר שפגע באמינותה. בהתחשב במכלול הנסיבות ובעובדה שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן, הרשיע השופט את הנאשם בעבירה הפחותה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.