בש"א 14471/01

תקציר

בתיק 14475/01 עסקו מספר מבקשים שהיו לקוחות של חברות גז שונות שביקשו להגיש תביעה ייצוגית נגד חברות אלה. המבקשים טענו כי החברות גובות שלא כדין תשלום חודשי קבוע בנוסף לתשלום עבור צריכת הגז בפועל, דבר שלא הותר במפורש בחוק. עוד טענו כי אגרה זו נבעה מתיאום אסור בין חברות הגז, המהווה הסדר כובל לפי חוק ההגבלים העסקיים, וכי החברות אשמות בהטעיה ובניצול מצוקה צרכנית לפי חוק הגנת הצרכן. מנגד, טענו חברות הגז כי הן רשאיות לגבות כל סכום עבור הגז שסיפקו וכי התשלום הקבוע חוקי ומצוין במפורש בחשבונות. השופטת ענת ברון קבעה כי המבקשים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח כי קיימת להם עילת תביעה אישית נגד חברות הגז. היא מצאה כי לא צו הפיקוח על מצרכים ושירותים ולא צו היציבות אסרו על גביית אגרה קבועה, וכי טענות המבקשים בדבר הטעיה וניצול לפי חוק הגנת הצרכן אינן נתמכות. כמו כן, המבקשים לא הביאו כל ראיה להסדר כובל בין חברות הגז לפי חוק ההגבלים העסקיים. לפיכך, דחתה השופטת ברון את הבקשות לאשר את התובענות כתובענות ייצוגיות וכן דחתה את טענותיהם האישיות של המבקשים. היא הורתה למבקשים בכל תביעה לשאת בהוצאות חברות הגז ובשכר טרחת עורך דין, מתוך הכרה בהשפעה המזיקה של תביעות סרק על מנגנון התובענה הייצוגית.