תפ"ח 1074/04

תקציר

הנאשם הורשע בשני סעיפי רצח וכעת מבקש עונש מופחת לפי סעיף 300א לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בטענה כי סבל בעת ביצוע העבירות מהפרעה נפשית חמורה, המגבילה את הבנתו ואת יכולתו להימנע ממעשיו. על בית המשפט להחליט האם הנתבע זכאי להפחתה זו. הראיות שהוצגו כוללות חוות דעת מתחרות של מומחים פסיכיאטרים. ד"ר למברג, שנקרא על ידי ההגנה, סבר כי ייתכן שהנאשם סבל מהפרעה דו קוטבית, ואילו ד"ר פאובר, שבדק את הנאשם זמן קצר לאחר הרצח, דחה את הטענה כי הנאשם היה במצב פסיכוטי או מאניה. בית המשפט מצא כי התנהגותו של הנאשם הן במהלך הרצח והן לאחריו הייתה מאורגנת ומתוכננת, דבר הסותר את הטענה בדבר הפרעה נפשית. בנוסף, ציין בית המשפט כי דבריו של הנתבע עצמו, עליהם ביסס ד"ר למברג את חוות דעתו, לוקים בחוסר אמינות. בית המשפט, שהסכים עם אבחנתו של ד"ר פאובר, קבע כי הנאשם לא עמד בדרישות לעונש מופחת ועליו לרצות שני מאסרי עולם חובה בגין מעשי הרצח. פסק הדין ניתן על ידי השופט מנחם בן דוד ועליו הסכימו המשנה לנשיא ניסים ממן והשופט בנימין ארבל.