ע"א 44508-03-13

תקציר

שלושה ערעורים אוחדו בתיק זה, וערערו על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב בעניין עסקת הלוואה שהתבררה כפעולת עוקץ. התובעת, דוק השקעות, תבעה פיצויים מנתבעים שונים שהיו מעורבים בעסקה, בהם חברות מסחר, עורכי דין ויוזם העוקץ, סטנלי ברמן. בית משפט קמא הבחין בין שני חלקי ההלוואה – האחד נעשה באמצעות שיק פתוח והשני באמצעות העברה בנקאית ישירה – וחילק את החבות בהתאם. חברות המסחר חויבו לפצות את דוק השקעות במלוא סכום השיק לפי חוק העושר, שכן פעלו בחוסר תום לב. עו"ד עוזר, המייצג את דוק השקעות, נמצא אחראי למחצית הנותרת של סכום ההלוואה בשל רשלנותו. עם זאת, בית המשפט מצא את דוק השקעות עצמה רשלנית בכך שלא ביצעה בדיקות עסקיות בסיסיות, וייחס לחברה תקלה של 50%. הטענות נגד עורכי דין אחרים שהיו מעורבים נדחו. כעת, הערעורים מבקשים לערער על ממצאים אלה. החברות הסוחרות טוענות כי אין לחייב אותן להחזיר את מלוא סכום הצ'ק, ואילו עו"ד עוזר ודוק השקעות מערערות על היקף התחייבויותיהן. דוק השקעות גם מערערת על דחיית טענותיה נגד עורכי דין מסוימים. לאחר בחינת הראיות והשיקולים של הממצאים העובדתיים, מסכימים שופטי הערעור לקבל באופן חלקי את ערעורן של החברות הסוחרות, תוך הפחתת התחייבותן למחצית מסכום השיק. ערעורה של דוק השקעות מתקבל, ומרחיב את אחריותו של עו"ד עוזר למלוא סכום ההלוואה. עוד קבעו השופטים כי הרשלנות התורמת של דוק השקעות חלה על שני חלקי ההלוואה. לבסוף, הטענות נגד עורכי הדין נדחות, והשופטים ממליצים לדחות את ערעורו של עו"ד עוזר. כל צד אחראי לעלויות שלו, למעט כמה יוצאים מן הכלל. החלטת בית משפט השלום בתל אביב מתוקנת אפוא בהתאם.