פר"ק 35828-12-10

תקציר

במקרה זה, היה על בית המשפט לקבוע האם ניתן לגבות קנסות פליליים שהוטלו על חברה טרם כניסה להליכי חדלות פירעון לאחר אישור הסדר נושים, במיוחד כאשר לא הוגשה תביעת חוב על ידי הרשות לאכיפה. פסק הדין בחן את נבכי דיני חדלות פירעון ופשיטת רגל, והדגיש כי חובות מסוימים, במיוחד אלה הנובעים מהרשעות פליליות, נותרים ניתנים לגבייה למרות הליכי חדלות פירעון. קנסות פליליים, הנחשבים לחובות אזרחיים, אינם ניתנים להפטר לפי סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל וסעיף 175(א) לחוק חדלות פירעון. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שתכליות המשפט הפלילי, הכוללות מיצוי הדין עם עבריינים, צריכות לקבל קדימות על פני דיני חדלות פירעון. למרות שרשות האכיפה לא הגישה תביעת חוב במהלך ההליך, בית המשפט קבע כי קנסות אינם נמחקים, שכן הם נופלים תחת חריג להפטר בענייני חדלות פירעון. פסק הדין התייחס לפסיקה קודמת, והדגיש כי חובות פליליים נותרו חובות תקפים, ולא בוטלו בהסדרי חדלות פירעון. כמו כן, נקבע כי אי השתתפותה של רשות האכיפה בהסדר הנושים אינה פוטרת את החברה מאחריותה, כמו גם הוראות חוק המכר או חשש לתום לב ועיכובים פרוצדורליים. בסופו של דבר התיר בית המשפט את גביית החוב, והסכים עם הוויתור של רשות האכיפה לדרוש רק את סכום הקרן, ובכך חיזק את העיקרון לפיו שינוי בעלות או מעמד של חברה אינו פוטר אותה ממילוי חובותיה החוקיות.