עב"ל 171/09

תקציר

בית הדין החליט לדחות את הערעור ולקיים את פסק דינו הקודם של בית הדין האזורי בעניין תביעת המערערת להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה. בית המשפט מצא כי המערערת לא עמדה באמות המידה הקבועות בסעיף 84א(ב) לחוק, הנוגעות באופן ספציפי לפגיעה בתפקוד ולהיעדר הפניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי. פסק הדין מחזק את הפסיקה הקודמת בעניין ברלכיס ובמקרים דומים אחרים, הקובעת כי בקשות לטיפול רפואי המוגשות לאחר חתימה על טופס תביעה אינן נלקחות בחשבון בדרך כלל. אלא אם כן הנסיבות מצביעות אחרת, ערעורים אלה נתפסים בחשדנות, שכן יש להניח שהם נעשו בעיקר בשל הטענה. בית המשפט מדגיש כי טענות המערער בדבר היעדר צדק והיגיון בדרישות החוק אינן מחזיקות מעמד, והרציונל העומד ביסוד פסק דין ברלכיס נותר תקף. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ואין צו להוצאות.