ת"פ 44659-09-14

תקציר

השופטת, רונית בש, פותחת בהתוויית המסגרת המשפטית לגזר הדין, המונחית על ידי תיקון מס' 113 לחוק העונשין. תיקון זה מדגיש את עקרון ההלימות, השואף ליחס מידתי בין חומרת העבירה, הנסיבות הסובבות אותה והעונש המוטל. לאחר מכן דן השופט בחומרתה הקיצונית של העבירה שביצע הנאשם, שהיא חבלה בכוונה, ובעונש המרבי שהיא נושאת. לאחר מכן נבחנת הערכים החברתיים המושפעים מהפשע, דהיינו, שלמות הגוף וביטחונו של הקורבן. השופט מדגיש את השימוש בסכין ואת הפגיעה הפיזית שנגרמה לקורבן, ומדגיש את הצורך בתגובה קשה לעבירות אלימות מסוג זה. עם זאת, השופט מתחשב גם בנסיבות המקלות, לרבות גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירה (18 שנים ו-3 חודשים), אשר השפיעו במידה מסוימת על הבנתו ובשלותו. השופט מכיר ברעברו הנקי של הנאשם, בסיכון הנמוך לעבירה חוזרת ובהיבטים החיוביים של תסקיר שירות המבחן. עם זאת, השופט שוקל זאת מול חומרת העבירה, היעדר אחריות מלאה מצד הנאשם והצורך בגמול ובהרתעה. בסופו של דבר, השופט בש מחליט על עונש של 30 חודשי מאסר, שהופחתו בתקופת מעצרו של הנאשם, וחלקים מהעונש על תנאי. החלטה זו מתקבלת תוך איזון בין האינטרס הציבורי בגינוי עבירות אלימות לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות גילו הצעיר וההשפעה הפוטנציאלית של העונש על שיקומו. השופט מזכיר גם את המחילה בין המשפחות ואת הפיצויים ששולמו לנפגעת, מה שמצדיק עוד יותר החלטה זו. הנאשם נידון למאסר בפועל, כאשר האפשרות של עבודות שירות אינה מועדפת במקרה זה. מוזכרת גם זכות הערעור לבית המשפט העליון, כאשר פסק הדין ניתן ביום 10/12/2015.