עת"מ 1072/04

תקציר

העותר, שבבעלותו מתקן סולר באזור מגורים, מבקש לקבל רישיון עסק. עם זאת, העתירה נדחית מכמה טעמים. ראשית, העתירה לוקה בחוסר ניקיון שכן העותר הפעיל את המתקן שלו שלא כדין במשך 11 שנים והסתיר את העובדה שעתירה דומה בעניין המתקן הוגשה לבית המשפט העליון. שנית, עומד לעותר סעד מינהלי חלופי שלא מיצה אותו, הפוסל אותו מלבקש סעד בבית המשפט לעניינים מנהליים. שלישית, העתירה אינה מפרטת עילות כלשהן לביקורת מנהלית כגון חוסר סבירות או אפליה. לגופה, העתירה נדחית גם משום שהמתקן אינו עומד במרחקי הבטיחות הנדרשים ממבני מגורים ובתי ספר, ולכן לא ניתן להעניק לו רישיון עסק. גם טענות העותר כי המתקן מהווה תחנת דלק קטנה שיש להתייחס אליה אחרת על פי החוק נדחות. לבסוף, טענת העותר כי היה מקום לתת לו הזדמנות לטעון את טענותיו בפני הוועדה המקומית לתכנון ובניה נדחית, שכן הוא לא הוכיח פגם של ממש בהחלטת הוועדה ולא הצביע על בסיס משפטי לטענה כזו. ככלל, העתירה נדחית, והעותר חויב לשלם את הוצאות המשיבים.