ע"פ 635/05

תקציר

פסק הדין עוסק בשני ערעורים מאוחדים על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים שהרשיע את אמג'ד וחוסאם דענא בתיק רצח שבו היה מעורב בן דודם, עלאא אבו טייה. אמג'ד הורשע ברצח, ואילו חוסאם הורשע בסיוע לרצח בעקבות עסקת טיעון שבה הודו השניים. אמג'ד נידון למאסר עולם וחוסאם ל-14 שנים. בעקבות הטיעונים, גורמי לחץ על אמג'ד, כולל מצד משפחתו שחששו מנקמת דם וייצוג משותף של אותו עורך דין, הובילו אותו לטעון כי הודאתו לא הייתה מרצונו החופשי. אמג'ד טען כי חזר בו מהודאתו, בנימוק של ייצוג משפטי לקוי ולחץ נפשי. בית המשפט מצא ניגוד עניינים בשל עורך דינם המשותף, ובכך ערער את הגנתו של אמג'ד. בכך היא אפשרה לאמג'ד לחזור בו מהודאתו ולהחזיר את עניינו למשפט. מנגד, ערעורו של חוסאם על חומרת עונשו נדחה. למרות טענותיו של חוסאם על תפקיד מינורי ורדיפה משפחתית, הודגשה מעורבותו המשמעותית בפשע, מה שהוביל לכך שבית המשפט אישר את עונשו. בית המשפט ציין את החשיבות של התחשבות בהסכמי סולחה בנסיבות מסוימות, אך מצא כי עמדתו חסרת החרטה של חוסאם אינה מצדיקה הקלה בעונש. בנוסף, מצבו הבריאותי של חוסאם, גידול ממאיר שהתגלה במהלך מאסרו, לא הצדיק הקלה בעונשו שכן לא נשקפה סכנה לחייו בשל שהותו בכלא. בית המשפט הדגיש את הצורך בייצוג הולם ובשיקולי הסדרי טיעון זהירים.