ע"ע 55432-07-13

תקציר

הערעור היה על פסק דין שהעדיף את פרשנותו של המשיב לאופן חישוב קצבת הזקנה של המערער. המערער, פועל בניין בגמלאות, היה מבוטח בקרן הפנסיה של המשיב למעלה מ-40 שנה. המחלוקת העיקרית הייתה כיצד לחשב את השכר הקובע המשמש בנוסחת הפנסיה, במיוחד כאשר שכרו בפועל של העובד עלה על שכר התעריף המרבי בענף הבנייה. בית המשפט בחן את תקנות קרן הפנסיה, הסכמים קיבוציים בענף הבנייה ואת ההקשר ההיסטורי של תקנות הפנסיה בישראל. נמצא כי התקנות הבחינו בין שכר תעריף לבין שכר עודף, כאשר הראשון נכלל בחישוב השכר הקובע והאחרון חושב בנפרד בשיטה אחרת. פרשנות זו התיישרה עם תכלית הרגולציה הפנסיונית בענף הבנייה והגנה על האינטרסים של כלל חברי הקרן. בית המשפט ציין גם את האופי המסורבל של תקנות קרן הפנסיה ואת השיהוי המיותר בטיפול בערעור המערערת. חרף דחיית הערעור, חויב המשיב לשאת בהוצאות המשפט של המערערת, בסך 10,000 ₪, בשל נסיבות המקרה.