ע"פ 9471-06-16

תקציר

המשיב סבור כי יש לדחות את הערעור, שכן אין טעמים מיוחדים לכך שבית המשפט יאפשר למערער לחזור בו מהודאתו, שניתנה באופן חופשי ומרצון. טענת המערער כי הודיע לבא כוחו כי ברצונו לחזור בו מהודאתו מיד לאחר הדיון בבית משפט קמא, הוכחה כוזבת על ידי אמירות מפורשות של בא כוחו, שאישר אף הוא את המועדים שצוינו על ידי המשיב. ההודאה ניתנה בידיעתו המלאה של המערער ומרצונו החופשי, והבקשה לחזור בה נובעת אך ורק משיקולים טקטיים וממניפולציות, בעקבות הידיעה על התאבדותה של המתלוננת. השופטים, השופטת טאובר, המשנה לנשיא רון שפירא והשופטת תמר נאות-פרי מסכימים עם טענות המשיב וחוות הדעת המפורטת, ומדגישים כי בקשת המערער אינה מבוססת על טעמים מוצדקים כלשהם, וכי עיתוי הבקשה – לאחר מות המתלוננת – מעורר חשד רב. מסקנתם היא כי צדק בית משפט קמא בכך שלא התיר למערער לחזור בו מהודאתו, והחליט פה אחד לדחות את הערעור. כן הורו השופטים למערער להתייצב בבית מעצר קישון במועד קצוב, ולעכב את ביצוע עונש המאסר שנגזר עליו עד אז, כדי לאפשר לו לשקול את צעדיו ולמצות את הליך המיון הראשוני.