ב"ש 216/10

תקציר

נגד שני משיבים הוגש כתב אישום המייחס להם מספר עבירות אלימות שבוצעו לכאורה בסכין נגד בני משפחה. העבירות כוללות חבלה בכוונה מחמירה, חבלה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין שלא כדין. המשיבים לא נעצרו והסגירו עצמם למשטרה לאחר שבעה ימים. התביעה ביקשה את מעצרם הזמני עד תום ההליכים, אך בית משפט השלום שחרר אותם בתנאים מגבילים מסוימים. התביעה ערערה וטענה כי החלטת הערכאה הנמוכה שגויה וכי נשקפת מהמשיבים סכנה לציבור. ערכאת הערעור נעתרה, מצאה ראיות מספיקות לכאורה והצדיקה מעצר ביניים למשיב 1 בשל חומרת העבירות, עברו הפלילי והסיכון לשיבוש הליכי משפט. החלטה זו התבססה על הסמכות הטבועה להורות על מעצר במקרים חריגים. בית המשפט הורה על מעצרו המיידי של המשיב 1 והותיר על כנו את התנאים המגבילים למשיב 2 עד לקבלת החלטה לגופה של הבקשה להארכת מעצרו. השופטים הדגישו כי שחרור המשיבים טרם הגשת כתב האישום היה שגוי ולא שקל כראוי את פוטנציאל הסכנה לשלום הציבור.