ת"א 36423-11-10

תקציר

בית המשפט קבע כי בהיעדר צו תיווך בכתב כאמור בסעיף 9(א) לחוק המתווכים במקרקעין, אין זכאות לדמי תיווך, ללא קשר לקיומו של הסכם בעל פה. פרשנות מחמירה זו, שמטרתה לצמצם את ההתדיינות המשפטית, משקפת את כוונת המחוקק לתת עדיפות לוודאות המשפטית. בעוד שחלק מהמקרים אימצו גישה גמישה יותר, תוך שימוש בעקרונות תום הלב ומניעת עשיית עושר ולא במשפט, הדעה הרווחת תומכת בפרשנותו המחמירה של סעיף 9(א). הדבר מוצדק כאמצעי הרתעה וכדי לשמור על אפקטיביות החוק. במקרה הספציפי הנדון, מאחר שלא היה צו תיווך בכתב, ולא הוגשה טענת מרמה, דוחה בית המשפט את תביעת התובע לדמי תיווך. תחת זאת, התובע נדרש לשלם את שכר טרחת עורך הדין של הנתבע ואת שכר הטרחה עבור הודעת הצד השלישי. השופט גם התווה לוח זמנים להגשת ראיות וקבע מועד לדיון קדם משפט. פסק דין זה מחזק את חשיבותם של הסכמים כתובים בתיווך מקרקעין ומחזק את כוונת המחוקק להימנע ממחלוקות.