ת"א 1150/06

תקציר

פסק דין זה עוסק בשתי בקשות שהגיש נתבע כנגד תביעה כספית שהגיש נגדו בנק. הבנק ביקש לגבות חוב בסך 6,531,428.12 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, וצירף לתביעתו מספר מסמכי חשבון לרבות ההסכם לפתיחת אחד מחשבונות הנתבעת. הנתבע טען כי הבנק לא המציא את הראיות הנדרשות בכתב עבור שניים מחשבונותיו וביקש למחוק את הבעלות ואת רשות ההגנה. לגופו של עניין, טען כי הבנק לא צירף את המסמכים לפתיחת שני חשבונות אלה וכי הסכם פתיחת החשבון החתום חל רק על החשבון הראשון. הנתבע אף ביקש מהבנק מסמכי חשבון שונים שיאפשרו לו לבחון את החוב הנתבע, אך הצליח בכך באופן חלקי בלבד, דבר שלטענתו לא הספיק לו כדי לבחון כראוי את החוב הנתבע. בית המשפט קבע כי הבנק סיפק את הראיות הדרושות בכתב לכל החשבונות, שכן הסכם פתיחת החשבון לחשבון הראשון חל על כל חשבונות הנתבע ואין צורך לצרף הסכמים נפרדים לחשבונות האחרים. עוד מצא בית המשפט כי הבנק מילא את חובתו למסור לנתבע את המסמכים הדרושים לו לצורך הגשת בקשת רשות הגנה, והמציא את מרבית המסמכים המבוקשים, בעוד שסביר להניח שחלקם לא היו בידי הבנק בשל הזמן הרב שחלף. הנאשם לא הוכיח את הרלוונטיות של מסמכים אלה ולא הסביר מדוע הם נחוצים להגנתו. זאת ועוד, הנתבעת לא בחנה כראוי את המסמכים שמסר הבנק ולא השיבה לפניותיו. מאחר שבקשות הנתבע התבססו אך ורק על אי קבלת מסמכים מהבנק, והבנק עמד בהתחייבויותיו במידה מספקת, נדחו הבקשות למחיקת הבעלות ורשות ההגנה. הנתבע חויב לשלם את הוצאות הבנק בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.