ע"פ 1342/06

תקציר

המשיב הורשע בחבלה מכוונת בנסיבות מחמירות, התעללות בקטין ותקיפת בנו בנסיבות מחמירות, על רקע שורה של מעשי אלימות שהגיעו לשיאם באפריל 2005, במהלכם אזק המשיב את הקטין, היכה את ראשו באבנים, חנק וחנק אותו בחול ובאבנים. פסק דינו הראשוני של בית המשפט המחוזי הכיר ב"ליקוי השכלי המשמעותי" של המשיב כגורם מקל לצד הודאתו באשמה, והוביל לעונש קל יחסית של 14 חודשי מאסר בפועל ו-10 חודשי מאסר על תנאי. עם זאת, המדינה ערערה על החלטה זו, וטענה כי חומרת מעשיו של המשיב כלפי בנו, שסבל מחבלות שונות שהצריכו אשפוז, גוברת על השיקולים האמורים. ערכאת הערעור נעתרה, תוך הדגשת הצורך להגן על ילדי המשיב מפני מקרים דומים עתידיים ולהעביר מסר הרתעתי ברור כי אלימות כזו כלפי קטינים אינה מקובלת, גם כאשר היא מבוצעת על ידי אנשים בעלי נסיבות אישיות קשות או ליקויים נפשיים פוטנציאליים. משכך, החמיר בית המשפט את עונשו של המשיב לארבע שנות מאסר, מתוכן שלוש ירוצו לאלתר והיתרה על תנאי עד לשחרורו בתום שלוש שנים. פסק דין זה בא לאזן בין עשיית צדק לבין הצורך בהרתעה ובהגנה, ומשקף את הכרתו של בית המשפט בחומרת פשעיו של המשיב.