פ"א 45601-03-17

תקציר

בית המשפט מצא כי המשיב הוכיח כי התקיימו כל התנאים הנדרשים לפי סעיף 238א לחוק התכנון והבניה לצורך הוצאת צו הריסה. השופטת הסכימה עם קביעותיו של בית משפט קמא לפיהן הבניין המדובר הוקם תוך חריגה מהיתר, כי בניית המבנה לא הושלמה וכי הבניין אינו מאוכלס. עוד קבעה השופטת כי לא נפלו פגמים מהותיים בצו ההריסה או בתצהיר שעליו הסתמכה, וכי גודלו של המבנה החדש גדול משמעותית מהמחסן המקורי. עם זאת, השופט הלין על החלטת בית המשפט קמא לאשר את הריסת המבנה כולו, לרבות המחסן המקורי שנבנה בהיתר. השופט טען כי בעוד שהרשות יכולה להורות על הריסת המבנה כולו כאשר המבנה כולו נבנה ללא היתר או בחריגה, הסמכות מוגבלת להריסת חלק המבנה שנבנה שלא כדין, כאשר רק חלק מהמבנה נפגע. לפיכך החליטה השופטת כי צו ההריסה צריך לחול רק על חלק המבנה שנבנה ללא היתר, ולא על המחסן המקורי. כמו כן נתן השופט ארכה עד ליום 27.7.17 למערער לארגן את ההריסה.