הפ"ב 30555-09-11

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקשים לבטל פסק בורר המחייב אותם לשלם למשיב פיצויי קיום בגין שכר טרחת עורך דין, הנגזר מאחוז של 93 דירות, בעקבות העברת הטיפול המשפטי בפרויקט נדל"ן לעורך דין אחר. המבקשים טענו כי הבורר חרג מסמכותו בכך שפסק סעד שלא התבקש והפר את זכותם לטעון בכך שקבע את שכר הטרחה ללא התחשבנות מוקדמת. עם זאת, בית המשפט מצא כי הבורר פעל על פי שיקול דעתו, כפי שהוסמך בהסכם הבוררות, וכי טענת המשיב הצהירה באופן ברור על זכאותו לשכר טרחה עבור כל הדירות בפרויקט, ולא רק אלה שנמכרו על ידי המבקשים. פרשנותם המצמצמת של המבקשים נמצאה כבלתי מתיישבת עם התביעה וההסכם. יתר על כן, ויתור המשיב על דיון מפוצל, בצירוף הסכמת המבקשים, הפכו את טענתם הפרוצדורלית לחסרת תוקף. בית המשפט הדגיש את יעילות פסק הבורר ואת העילות המצומצמות לביטול פסקי בוררות, והגיע למסקנה כי טענות המבקשים דומות יותר לערעור מאשר לבקשת ביטול. כתוצאה מכך, הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחתה, והחלטת הבורר אושרה. המבקשים חויבו לשאת בהוצאות הבקשה.