ע"פ 5242/08

תקציר

בפסק הדין שדן בערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בתיק תעבורה מס' 4500063598, מיום 26.11.06, ביקש המערער להעביר את האחריות לאחיו, בטענה שהאח הוא זה שביצע את עבירת האור האדום. טענתו של המערער התבססה על תצהירים המעידים כביכול על קבלת האחריות של אחיו. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את דחייתו של בית משפט קמא בקשה זו, תוך שהיא מדגישה סוגיה נפוצה בה אנשים מנסים להעביר נקודות שנצברו מעבירות תעבורה לאחרים כדי להימנע מאמצעים מתקנים, כגון פסילת רישיון. בית המשפט קבע כי גיורים כאלה דורשים הוכחה משמעותית, שהייתה חסרה; התצהירים שהוצגו היו מעורפלים ולא נתמכו בראיות תיעודיות. בנוסף, על ידי תשלום מיידי של הקנס, הודה המערער למעשה באשמה וקיבל על עצמו את התוצאות המשפטיות המתאימות, כמפורט בסעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. תשלום זה היווה הרשעה חלוטה, שהמערער לא גילה בתחילה במהלך המשפט. טענתו המאוחרת יותר כי הנחה את אחיו לנהל את הגיור בעת קבלת הדו"ח נקבעה כבלתי מספקת, והעיכוב בטיפול בדו"ח (שנתיים לאחר מכן) החליש את מעמדו. לפיכך, הגיעה ערכאת הערעור למסקנה כי בית משפט קמא פעל כראוי והערעור נדחה. ההחלטה ניתנה ביום כ"ב אלול תשס"ח (22/09/2008) ללא נוכחות הצדדים.