ת"א 39686-07-15

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעת רשלנות מקצועית שהגישו שני תובעים נגד עורך דינם לשעבר, שייצג אותם בתביעת פירעון חובות נגד בנק מזרחי טפחות. התובעים טענו כי עורך הדין הנתבע התרשל בכך שלא ערער על פסק דין שגרם להם נזק כספי. תיק פירעון החוב המקורי מתוארך לשנת 1999, כאשר הבנק תבע את התובעים על אי פירעון הלוואות. התיק נידון בבית המשפט המחוזי בתל אביב לטובת הבנק, כאשר השופט אימץ את חישובי הבנק לגבי החוב. לאחר מכן פנו התובעים לעורך הדין הנתבע על מנת שייצג אותם בערעור על פסק דין זה. אלא שבמקום לערער על פסק הדין, המליץ הנתבע לתובעים להגיש בקשה לעיון חוזר על סמך ראיות חדשות, שנדחתה על ידי ההוצאה לפועל, בית המשפט המחוזי ולאחר מכן בית המשפט העליון. התובעים טענו כי הימנעותה של הנתבעת מלערער על פסק הדין גררה תשלומי ריבית גבוהים יותר והוצאות משפט נוספות. הם תבעו פיצויים בסך 2,863,375 שקל, כולל תשלומי יתר לבנק, הוצאות משפט ונזקים לא ממוניים. בית המשפט פסק לטובת התובעים, והסכים כי הנתבעת התרשלה בכך שלא הגישה ערעור, וכי רשלנות זו גרמה לתובעים נזק כספי. לגופו של עניין, בית המשפט מצא כי לנתבעת חלה חובת זהירות כלפי התובעים והוא הפר אותה בכך שבחר באופן בלתי סביר שלא להגיש ערעור. לו היה מוגש ערעור, היה סיכוי סביר שפסק הדין היה מתוקן לטובת התובעים ומקטין את חובם ואת הפסדיהם הכספיים בעקבותיו. בית המשפט קיבל גם את תביעת התובעים בגין הוצאות משפט מיותרות שנגרמו להם בשל עצת הנתבע, ופסק להם 75,000 ₪. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעות התובעים לנזקים לא ממוניים, וקבע כי הם יכלו ליישב את המחלוקות עם הבנק מהר יותר ולהפחית את נזקיהם. בנוסף, מצא בית המשפט כי לתובע 1 לא הייתה עילת תביעה בנוגע לתשלומים השונים ששולמו שכן אלה בוצעו בפועל על ידי תובע 2. תביעתו של התובע 1 לפיצויים כספיים נדחתה אפוא, אם כי נדונה תביעתו לנזקים לא ממוניים נטענים. לסיכום, בית המשפט הורה לתובע 2 להציג פסק דין לחישוב הנזקים בתוך 14 יום, אשר ייבחן על ידי הנתבע. הסכומים הסופיים יכללו את הנזקים המחושבים, הוצאות משפטיות ושכר דירה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. פסק הדין יישלח לשני הצדדים.