ת"א 18050-12-22

תקציר

פסק הדין מקבל את בקשת התובע לפירוק שיתוף במקרקעין. השופט פוסק לטובת התובע בשל חוסר יכולתו של הנתבע לחלק את הרכוש המשותף בעין, שכן חלוקה פיזית של הקרקע לשני חלקים אינה ראיה מספקת לחלוקה. הנתבעת הציעה למחוק את מרשם המקרקעין כחלקת משנה ולצרף חלקים לדירות כרכוש משותף, אך גם בכך לא די בכך. הגדרת החלוקה בעין לפי חוק המקרקעין, רישום הנכס ושיקולי התכנון והרישוי אינם תומכים בהצעת הנתבע. השופטת דוחה גם את בקשת הנתבעת לפצל את חלקת המשנה לשתי חלקות משנה, שכן הדבר יחייב שינוי מספר תכניות והיתרים, נטל בלתי סביר על הזכות לפירוק השותפות. כמו כן, פיצול דירה למספר דירות עלול לפגוע באופן בלתי מידתי בזכויות הקניין של בן הזוג שכנגד ולדרוש את הסכמתם של כל בעלי הדירות בבית המשותף. השופט מדגיש כי הזכות לפירוק שותפות אינה מוחלטת ואין למנוע אותה בשל הפסדים כספיים, במיוחד כאשר אינה נגועה בחוסר תום לב. במקרה זה, מטרתה המוצהרת של התובעת לקדם פרויקט התחדשות עירונית עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי. לפיכך, השותפות תפורק באמצעות מכירה בהוראת בית המשפט לכל המרבה במחיר, מבלי שתינתן למי מהצדדים זכות סירוב ראשונה. לצדדים יש 30 יום להסכים על כונס נכסים למכירה, או שבית המשפט ימנה אחד. הנתבע יישא בהוצאות המשפט של התובע, וההחלטה תיבחן מחדש בתוך 30 יום.