רע"א 9624-06-11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. המחלוקת המקורית נובעת מהסכם שכירות לאולם אירועים בין המבקשת (השוכרת) לבין המשיבה (המשכירה). בין הצדדים התגלעו חילוקי דעות, שהובילו לפסק בוררות שמצא את המבקש בהפרה יסודית של חוזה השכירות. עם זאת, הבורר נתן למבקש הזדמנות להמשיך את החכירה בתנאים מסוימים. המשיב טען כי המבקש לא עמד בתנאים אלה וביקש לבצע את פסק הבורר. מנהל ההוצאה לפועל הסכים עם המשיב והורה על פינוי המבקש מהנכס. על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט השלום בירושלים, שדחה אף הוא את הערעור והורה למבקש לשלם הוצאות משפט. גם הבקשה הנוכחית למתן רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר לא צלחה. בית המשפט מצא כי המבקש לא עמד באף אחד מהתנאים שהציב הבורר ולכן נדרש לפנות את הנכס. השופט הגיע למסקנה כי אין מקום ליתן רשות ערעור, שכן אין למקרה את החשיבות הכללית או הציבורית הנדרשת לחריג כזה. זאת ועוד, נדחתה טענת המבקש כי שילם את דמי השכירות, כמו גם יתר טענותיהם בדבר התנאים שקבע הבורר. המבקש נצטווה לפנות את המקום עד למועד מסוים, והשופטת ציינה כי המבקש הגיע לבית המשפט בידיים לא נקיות בכך שלא גילה צו בית משפט רלוונטי. ההחלטה התקבלה ללא חקירה נגדית, ולא נפסקו הוצאות.